''סעד דחוף'' ו''סעד זמני'' – ההבדלים במהותם, באפשרות לבקשם ובתוקף ההחלטות

בתביעה לגופה ואין מקום להכניסה לחסות בצל הליך יישוב הסכסוך , אלא אם כן הצדדים עצמם ביקשו זאת. לפיכך נקבע בתקנה 13: ראתה ערכאה שיפוטית כי לא הייתה דחיפות בבקשה לסעד דחוף, רשאית היא למחוק את הבקשה או להימנע מלדון בה ולהורות למבקש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. וכך בדין, שהרי במקרה שכזה על התובע לפעול במסגרת החוק ועל פי הוראת המחוקק. לפיכך בכל מקרה חייבים אנו לעיין בדקדקנות אם מדובר כאן בפסיקת "מזונות זמניים במסגרת סעד דחוף" , שאז הבקשה תוגש באמצעות טופס 6 ו הפסיקה תהיה פסיקה סופית . אך צריכים אנו להדגיש שבקשה 'לסעד דחוף' בעניין מזונות הקטינים, הרי שוברה בצידה , שהרי בקשה כזו מדברת, כפי שקובע ס"ק (3) לתקנה 12(א), על: בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין. רק אם אכן עולה חשש סביר שיגרם במקרה זה נזק בלתיהפיך אם לא ייפסקו המזונות, אז תדון הערכאה השיפוטית במתן סעד דחוף (דבר שאינו שכיח כל כך בעניין מזונות). אם אין הדברים כן , הרי אין מקום לתת את ה סעד הדחוף , ויש אפשרות לתת " סעד זמני לשמירת המצב הקיים", הרי שאז הבקשה צריכה להיות מוגשת באמצעות טופס 5 וגם הפסיקה תהיה פסיקה זמנית כסעד זמני בתיק ישוב סכסוך ואת הסעד הזמני הזה ניתן יהיה לבקש רק כל עוד ההליך של הבקשה ליישוב סכסוך ועיכוב ההליכים תלוי ועומד, ותוקפה של ההחלטה הזמנית שתינתן יהיה עד שתוגש תביעה אחרת בנושא זה. ה. יישום הדברים במקרה המסוים שלפנינו ומן הכלל אל הפרט. עיון בתיק בית הדין האזורי מורה שהפניה הוגשה על גבי טופס 6 דהיינו כסעד דחוף, בסעיף 7 לבקשה נכתב שהדחיפות היא מחשש שייגרם נזק בלתיהפיך בגין איפסיקת המזונות. הבקשה הועברה לתגובת האב ולאחר מתן תגובתו קבע בית הדין כדלהלן: לאור העובדה שהאיש הסכים להעביר מזונות חלקיים גם טרם פסיקה כמובא בסעיף 14 לתגובתו, ולאור העובדה שהאישה משתכרת כשמונת אלפים ש"ח ובנוסף מקבלת 1,500 ש"ח דמי שכירות הבית וכן קצבת ילדים, בית הדין סבור שאין עילה המצדיקה מתן סעד דחוף למזונות אישה וילדים לעת הזאת. כמו כן לגבי הסדרי שהות: על הצדדים להגיע לתיאום ובמידת הצורך לבקש הפניה ליחידת הסיוע. לאור האמור, על המזכירות לסגור את התיקים. בנסיבות אלו פעל בית הדין על פי תקנה 13 ומחק את הבקשה לסעד דחוף, וודאי שאין מקום להתערב בשיקול דעתו, שהרי על פי הנתונים שהוצגו בפניו אין חשש לנזק בלתיהפיך בזמן המוגבל שעד תום תקופת עיכוב ההליכים, שלאחריה אפשר יהיה להגיש תביעה עיקרית בנדון. לכן צדק בית הדין קמא, ובקשה שכזו למתן סעד דחוף אמורה להימחק , שהרי בנסיבות העניין אין להחריג תביעה זו מהוראות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי גירושין. עם זאת, אם העניין דחוף לדעת התובעת והוא הכרחי לשם 'השארת המצב הקיים', הייתה אפשרות בידה לפעול גם על פי חוק זה ולהגיש בקשה לסעד זמני, כפי הגדרת המחוקק ובהתאם לטופס 5, שאף אם הוא דחוף למגיש אין הוא הסעד הדחוף עליו דיבר המחוקק, אלא המקרה שבו אפשר להגיש בקשה לסעד זמני. בין כך ובין כך מאחר שבמקרה דנן, תמה כבר תקופת עיכוב ההליכים ואין עוד מקום לפגישת מהו"ת במסגרת ההליך – הרי שאין עוד מקום להגיש בקשה ל'סעד דחוף' בעניין מזונות הקטינים ויש להגיש סעד זה כתביעה רגילה, במסגרת הערכאה המוסמכת לעניין לאור האמור אני דוחה בקשת רשות הערעור, ומורה לסגור את התיק. ו. שורש הטעות ואי ההבחנה בין המונחים השונים בשולי הדברים חובתנו להבהיר ש הטעות שטעתה המערערת בהגשת ערעורה משותפת להבנתנו, לרבים וטובים , והיא נובעת כנראה מאיהבהירות בלשון החוק והתקנות . החוק כולל שני הליכים השונים זה מזה במהותם אך שניהם הוכתרו על ידי המחוקק בשם 'סעד' – 'סעד דחוף' ו'סעד זמני'. הביטוי 'סעד' – אף שמבחינה משפטית טהורה הוא יכול להתאים גם לכינויה של תביעה עיקרית – הרי שעל פי רוב הוא משמש כביטוי למתן החלטה משנית וזמנית בתיק הניתנת כסעד ותמך לתביעה עיקרית. זאת ועוד: רבים המקרים בהם עורכי הדין מוסיפים לבקשותיהם את התיאור 'דחוף', ובעקבות כך נוצר לנו יצור כלאיים שאנו נתקלים בו רבות, 'סעד זמני דחוף'. אולם לאמיתו של דבר, על אף ששמם דומה , הרי כאמור מדובר בשני הליכים השונים במהותם ובתכליתם : 'הסעד הזמני' הוא סעד עזר להליך העיקרי במסגרת 'הבקשה ליישוב הסכסוך' ואשר בא לשם שמירת המצב הקיים בתקופת עיכוב ההליכים כדי לאפשר לצדדים להתפנות ליישוב הסכסוך ביניהם בדרכי שלום והסכמה. ואף שסעד זה דחוף מבחינת מגיש הבקשה, אין הוא נכלל בכלל הסעד הדחוף שבחוק זה. לעומתו, 'הסעד הדחוף' הוא למעשה 'תביעה דחופה', מסגרת עצמאית של תביעה בעניין ממוקד שאינו יכול להמתין לסיום תקופת עיכוב ההליכים הדורש מתן פסק דין בעניין, ואינו סעד משני הנספח להליך יישוב הסכסוך. לכן לא חלות עליו ההגבלות שנקבעו בהליך יישוב הסכסוך. נראה כי ראוי היה למחוקק להקל על המתדיינים ועל עורכי הדין ולכנות את ההליך 'תביעה דחופה' ולא 'סעד דחוף', ומומלץ שכך יעשה בעת עדכון ותיקון החוק הקבוע להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה האמור להיעשות בקרוב. ניתן לפרסם החלטה זו לאחר השמטת שמות הצדדים. ניתן ביום ל' בתשרי התש"ף (29.10.2019). הרב שלמה שפירא עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה