החובה לנמק מייד החלטה רכושית אופרטיבית וליתנה בשלושה למרות הגדרתה 'החלטת ביניים'; אי־הרשאת הערעור עליה משעיכב בית דין קמא את ביצועה בפועל עד לתיקון פגמיה
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
דיינים: הרב שלמה שפירא בית דין: עו"ד אריה שם טוב, עו"ד ליטל יעקובוביץ
פסקים קשורים
דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים למרות העדר תגובת המשיב ובשל החשש שניהול הליך הערעור יפגע בניהולו היעיל של ההליך בבית דין קמא
בין טענות 'ערעוריות' לבקשה לסתירת הדין; דחייתה וגינויה של העלאת טענת בגידה בהליך שאינה נוגעת אליו
רשות ערעור שנטען נגדה כי יש להצדיק את החלטת בית דין קמא מנימוקים שלא נכללו בה; בין החלטת ביניים להחלטה סופית הנוגעת לזמן קצר
אי־היכולת לצרף ערעור ובקשת עיכוב ביצוע בעניין אחד – שלא נפתח בעבורו תיק ולא שולמה בעבורו אגרה – אל ערעור שבעניין אחר
אי־הרשאת ערעור המבוקש בידיים שאינן נקיות – בעוד המבקש מפר החלטות שיפוטיות ומבקש לערער על מניעת סעדים שבאותו עניין עד שיחדל מכך
ערעור על החלטת דיין שלא לפסול עצמו שעיקרו הכפשות, טענות שלא ממין העניין, טענות שלא עלו בבית דין קמא והסותרות לטענות אחרות של המבקש