ביאור הגר"א אבן העזר 81
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
א"ל יקדשו כו'. כמש"ש נ"ט א' באומר כו' וה"ה למתני' וע"כ ל"פ אר"מ אלא דאינו נעשה כאומר כו' כמש"ש נ"ח ב':
וי"א כו'. ממ"ש ופליגא דר"ל כו' מתוך שיכול כו' מ' אבל לר"ה דקיי"ל כוותיה לא מהני באומר דהא שמעי' לר"מ אין אדם מוציא כו' והוי כאומר. ר"נ שם וכ"ה דעת הטור אבל לכאורה צ"ע דלמה לא חילק דבניזונית ממש וא"ל יקדשו ידיך לעושיהן ה"ז קדש וע"תוס שם ד"ה מאי כו' ואע"ג דתוס' כ' אליבא דר"ל מ"מ ה"ה לדידן באומר יקדשו ידיך לעושיהן וכן מפרש"י שם ד"ה מאי לאו כו' וכן הר"נ אבל דעת הטור הוא כפירוש הר"ר יונה שהביא בס"ס פ"ד שבמותר א"י לומר איני עושה ואיני לוקח מעה כסף דהתם משום איבה וא"כ מ"ש בגמרא בניזונת הוא כפשטה ניזונת ממש ואפ"ה כיון דיכולה לומר איני ניזונית כו' א"י להקדיש ומ"ש שם אי במעלה לה מזונות כו' שם שאני דא"י לומר כו' כנ"ל ובזה א"צ לכל הדחוקים גדולי' שדחקו עצמן בתוס' שם ד"ה אי כו' וד"ה במעלה כו' אבל צ"ע לדעת הר' יונה דא"כ מאי קאמר ופליגא דר"ל אדרבה הוא דעת ר"ל דהא ר"מ אמותר קאמר אבל מודה במעשה ידיה וע"תוס שם ד"ה מתוך כו' אבל נראה שדברי ר' יונה הוא דברי ר"ל אבל ר"ה פליג אפילו במותר וכדעת הרמ"ה בטור שם והסוגיא דרב ושמואל ורב אדא בר אהבה דקאמר במאי כו' היא הכל אליבא דר"נ דר"א ב"א ע"כ כר"ל ס"ל כיון דאמר מחיים קדוש ע"כ אי"ל איני נוטלת כו' ואע"ג דר' יונה אמר משום חינא ל"ד דה"ה לר"א בר אהבה ומוקי נמי לרב ושמואל אליבא דר"ל בחדא גוונא אבל אנן דקי"ל כר"ה אפילי בניזונת ונוטלת מעה כסף ואומר יקדשו ידיך לעולם חולין וזה שהשמיטו כרי"ף והרא"ש כל הסוגיא ופלוגתא דרב ושמואל עם ר"א ב"א דלכאורה נראה באומר יקדשו ודעת הרמב"ם ודאי בניזונית מיירי דבאינה ניזונות פשיטא דלא משעבדא וכמ"ש בגמרא אי בשאיכ' ניזונית מאי למימרא ולא ביאר הרמב"ם לרוב פשיטותיה ומפרש כפירש"י ותוס' דבניזונית ממש יכול להקדיש וז"א בהג"ה וי"א כו' ר"ל אפילו בלא אמרה וכמ"ש למעלה.
או שנדרה כו'. עמ"ש בי"ד סי' רל"ד סע"א ועח"מ וב"ש: