ביאור הגר"א אבן העזר 114
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
במאכל ובמשקה. שזהו בכלל מזונות אבל לא מלבושים וכמ"ש ס"ח א':
ודוקא כו'. גמ' ק"ב ב':
א' כו'. רמב"ם ס"פ ך"ג והטור ועבה"ג ס"ק ז' והוא מדברי ב"י ודבריהם תמוהים שהביאו ראיה להיפך אבל לא שייך לזה כלל וע"ל סי' נ"א לפיכך אפי' נכתבו כו' ושם שהיתה הפסיקתא בע"פ לכתחלה משא"כ כאן ולמד ממש"ש ק"א ב' תנן כו' מאי לאו כה"ג וכפירוש הרי"ף שם והא דפריך שם ק"ב ת"ש מתו כו' היינו לפי מה שתירץ לא בשטרי פסיקתא.
אבל כו'. אפילו נכתב כמש"ל סי' נ"א וכנ"ל:
חלתה כו' הרא"ש שם בשם הירושלמי:
משלם כו'. הרא"ש שם ומסתבר כו' והג"א שם ס"ו ד"ה ופריך כו' דלא כר"ת:
ואינו חייב כו'. הרא"ש בשם הרמ"ה ע"ש והרא"ש חלק עליו וכ' ול"נ לי דמי כו' וכ' ב"י דבחנם תמה הרא"ש עליו דרמ"ה מיירי במספיק לה מזונות וכמש"ל סי' קי"ב ס"ו ובאוכלת על שלחנו דברי הרא"ש נכונים וז"ש ואינו כו' ואם כו' אבל בד"מ חלק עליו וכ' דלא דמי לשם דשם בתנאי ב"ד אוכלת משא"כ כאן דבמתנ' והוי כמו בדמים וכמ"ש הרא"ש ע"ש בד"מ וז"ש בהג"ה וי"ח כו' ודבריו דחויים וכן דחה דבריו בח"מ ודאי דדמי לשם ואדרבה מכאן למדו לשם דהירושלמי הבת לא עולה ולא יורדת שכ' המפ' שם היא בבת אשתו והביאו הריטב"א והר"נ ר"פ הנושא תנא זנה ה' שנים הראשונים בין ביוקר כו' הדא היא בבת לא ע לה ולא יורדת וז"ש הרמ"ה דכי אמרי' עולה עמו כו' ופליג עליה הרא"ש וה"ה בבתו וכמש"ש ס"ח א' דשמין כו' וכמ"ש רש"י ותוס' שם מרדכי והג"מ והג"א שם וכמש"ל סי' קי"ב ס"ו:
ואם היא חרשת כו'. טור בשם הרמ"ה:
וכן אם כו'. ירושלמי והביאו הרא"ש שם:
אפי' כו'. הרא"ש שם וכן כ' הרשב"א והר"ן וכמ"ש בב"ב ס"ג א' ואם א"ל כו' ובירושלמי דפירקין כ"ז שאת עמי מתה אינה כמו נתגרשה והחזירה מ"ד לכתובה אבל לא לתנאים ה"נ ר"ל לר"ה דאמר בגמרא דידן צ' א' ל"ש אלא מנה כו' אלמא דמה שהוסיף והתנה עמה אין לה ה"נ ומ"ד בין לכתובה בין לתנאים ה"נ ר"ל לרב יהודא שם וכבר קי"ל כר"ה שם ודברי הרא"ש שם תמוהים דאמר שאין ראיה מהירושלמי ואישטמיטתיה דברי הירושלמי הזה:
כל כו'. כמש"ל ס"א וכמש"ש ס"ח ח' ניזונות ומתפרנסות:
אך כו'. עח"מ סי' ס' סוף ס"ג בהג"ה: