תלמוד בבלי מסכת יבמות דף 81.

לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב הַמְנוּנָא, דְּאָמַר: שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁזִּינְּתָה פְּסוּלָה לִיבָמָהּ! לֹא: הוּא הַדִּין אֲפִילּוּ לְאַחֵר נָמֵי, וְאַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא בְּדִידֵיהּ, תְּנָא נָמֵי סֵיפָא בְּדִידֵיהּ. וְכֵן אַיְילוֹנִית שֶׁחָלְצוּ לָהּ אַחִין כּוּ׳. טַעְמָא דִּבְעָלוּהָ. הָא לֹא בְּעָלוּהָ — לָא. כְּמַאן? דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר: אַיְילוֹנִית זוֹנָה הִיא. מַתְנִי׳ סְרִיס חַמָּה כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל — מַאֲכִילָהּ בִּתְרוּמָה. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אַנְדְּרוֹגִינוֹס כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל — מַאֲכִילָהּ בִּתְרוּמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר — לֹא יַחְלוֹץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּסָרִיס. אַנְדְּרוֹגִינוֹס נוֹשֵׂא אֲבָל לֹא נִישָּׂא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַנְדְּרוֹגִינוֹס חַיָּיבִין עָלָיו סְקִילָה כַּזָּכָר. גְּמָ׳ פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: מוֹלִיד — מַאֲכִיל, שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד — אֵינוֹ מַאֲכִיל, קָא מַשְׁמַע לַן. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אַנְדְּרוֹגִינוֹס. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאֲכִילָהּ בִּתְרוּמָה, וְאֵין מַאֲכִילָהּ בְּחָזֶה וָשׁוֹק. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אַף מַאֲכִילָהּ בְּחָזֶה וָשׁוֹק. וּלְרֵישׁ לָקִישׁ, מַאי שְׁנָא חָזֶה וָשׁוֹק — דְּאוֹרָיְיתָא? תְּרוּמָה נָמֵי דְּאוֹרָיְיתָא! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בִּתְרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים מַאי — לֹא? אַדְּתָנֵי ״אֵין מַאֲכִילָהּ בְּחָזֶה וָשׁוֹק״, לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּתְרוּמָה דְּרַבָּנַן, אֲבָל בִּתְרוּמָה דְּאוֹרָיְיתָא — לָא! הָכִי נָמֵי קָאָמַר: כְּשֶׁהוּא מַאֲכִילָהּ — מַאֲכִילָהּ בִּתְרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן, וְאֵין מַאֲכִילָהּ בִּזְמַן חָזֶה וָשׁוֹק, וַאֲפִילּוּ בִּתְרוּמָה דְּרַבָּנַן, דִּלְמָא אָתֵי לְאוֹכֹלַהּ בִּתְרוּמָה דְּאוֹרָיְיתָא. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף מַאֲכִילָהּ בְּחָזֶה וָשׁוֹק. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: מִי סָבְרַתְּ תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן? אֲמַר לֵיהּ: אִין, שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה: עִיגּוּל בְּעִגּוּלִים עוֹלֶה. אֲמַר לֵיהּ, וַהֲלֹא אֲנִי שׁוֹנֶה: חֲתִיכָה בַּחֲתִיכוֹת — עוֹלָה. מִי סָבְרַתְּ ״כׇּל שֶׁדַּרְכּוֹ לִימָּנוֹת״ שָׁנִינוּ? ״אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִימָּנוֹת״ שָׁנִינוּ. מַאי הִיא — דִּתְנַן: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם — יִדְלְקוּ. נִתְעָרְבוּ בַּאֲחֵרוֹת —