האם נתבע בערכאות צריך אישור בי"ד

הרב שמואל ביבסהתקבל חלקית
סכסוך חוזיאחר
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria

סיכום

בתביעה בערכאות (בית משפט חילוני) על השגת גבול בשימוש בפרוזדור חיצוני, זכו הנתבעים וניתן צו שלא להשתמש בפרוזדור. התובע טוען שהנשפט אינו עפ"י דין תורה ודורש חזרה על המצב. הבית דין הכריע שכאשר מתבעים בערכאות, רק התובע זקוק לאישור בית דין כדי לדון בד"ת - לא הנתבע. לכן, הנתבע היה רשאי להתדיין בערכאות ללא אישור. הבית דין הציע פשרה של הנחה לתובע בשימוש בפרוזדור מטעמי מדת סדום. אם לא יגיעו להסכמה, התובע יוכל לתבוע בכל מקום שירצה.

עובדות

התובע וההנתבעים מתגוררים בדירות סמוכות. הנתבעים תבעו את התובע בערכאות (בית משפט חילוני) על השגת גבול בשימוש בפרוזדור חיצוני שטוענים שהוא שלהם. בית המשפט חיקר ונתן פסק דין לטובת הנתבעים, וגזר שלא תהיה לתובע דריסת רגל בפרוזדור. התובע עתה מעיר שהמשפט לא נדון עפ"י דין תורה.

החלטה

1. הנתבע בערכאות אינו זקוק לאישור בית דין כדי להתדיין בערכאות. רק התובע זקוק לאישור בית דין משום שהוא המתחיל התביעה. 2. אם הנתבע רוצה להעביר את התביעה לדין תורה, עליו להגיש בקשה לבית דין מיד עם התביעה בערכאות. 3. העובדה שהנתבע התדיין בערכאות והביא ראיות אינה הוכחה שקבל על עצמו לדונו בערכאות. 4. בית דין הציע לנתבעים להרשות לתובע שימוש בפרוזדור על בסיס מדת סדום - שכן התובע נהנה וההנתבעים לא חסרים. הנתבעים הסכימו.

נימוקים

בית דין מבסס את פסקו על כנסת יחזקאל (סימן צז) המבחנת בין התובע לנתבע. התובע, המתחיל תביעה בערכאות, חייב לבקש אישור בית דין מראש מפני שהוא בוחר בערכאות כחוקק המשפט שלו. הנתבע, לעומת זאת, מתודפק להערכאות ולא יכול להימנע מהם, ולכן אינו חייב בהיתר. התובע טען כי הנתבעים קיבלו עליהם לדונו בערכאות בהתדיינותם, אך בית דין דוחה זאת - התדיינות והבאת ראיות הן התחייבות טבעית כאשר מתבעים אותך, לא הסכמה לדון בערכאות. בנוגע להצעת הפשרה, בית דין מיישם את עקרון "זה נהנה וזה לא חסר" (גרמא) ומדת סדום, המחייבות הנחה למי שאינו חסר.

טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:1110 האם נתבע בערכאות צריך אישור בי"ד פסקי דין - ירושלים דיני ממונות כרך א עמוד כז-כח תיק מס' 173 - נא ביה"ד לעניני ממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים בהרכב הדיינים: הרב דוד עובדיה, אב"ד; הרב אברהם דב לוין; הרב שמואל ביבס. פס"ד בענין הנתבע בערכאות. נושא התביעה הנתבעים בדין זה תבעו את התובע בדין זה בערכאות על השגת גבול בשימוש בפרוזדור חיצוני של דירתו שלטענתם שייך להם, והם זכו במשפט כשנגזר על התובע בדין זה שלא תהיה לו דריסת רגל באותו פרוזדור. התובע טוען שנשפט שלא עפ"י ד"ת ודורש להחזיר את המצב לקדמותו ולהרשותו להשתמש בפרוזדור שלדבריו שייך לו. בא כוחם של הנתבעים בדין זה טוען שמרשיו אינם מוכנים לחזור ולהתדיין בענין זה שכבר נפסק ע"י ביהמ"ש, מה עוד שהתובע בדין זה גילה דעתו בעצם טיעוניו בביהמ"ש והבאת עדים להגנתו כי ביהמ"ש מקובל עליו, ורק משנוכח שפסקו לרעתו מבקש דיון בביה"ד. פסק דין ביה"ד הסביר לתובע כי במקרה של תביעה בערכאות ורוצה הנתבע לדון בד"ת, למרות שמחוייב לילך לביהמ"ש שאל"כ יחוייב בדיניהם, עליו להגיש בקשה לביה"ד על רצונו לדון בד"ת ולבקש הפסקת ההליכים בביהמ"ש מיד עם התביעה בביהמ"ש, ואין צורך להמתין בכך עד לתוצאות המשפט. האב"ד שליט"א בקש מב"כ הנתבעים שיבקש משולחיו להרשות לתובע דריסת רגל בפרוזדור, שכן זה נהנה וזה לא חסר הוא, וכופין על מידת סדום, וב"כ הנתבעים ניאות לבקשה. אם לא יגיעו הצדדים לידי הבנה, והנתבעים יעמדו על סירובם להתדיין בביה"ד, יקבל התובע רשות לתבוע את הנתבעים בכל מקום שירצה. מקורות בהלכה בשו"ת כנסת יחזקאל סי' צז ', נשאל המחבר באחד שלאחר מות בתו סגר הדלת בעד חתנו להכנס, והלך חתנו לערכ אות וכפו את החותן לפתוח את הבית. משראה כן החותן שיחד את המושל שיעביר את החתן מן הירושה כדין ערכאות שאין הבעל יורש את אשתו, והלך החתן ושיחד בסכום יותר גדול כדי לזכות בירושה המגיעה לו עפ"י ד"ת, ואח"כ תבע החתן את חמיו בד"ת את כל הסכום שהוציא, ופסק הכנסת יחזקאל שהנתבע חייב לשלם כל ההוצאות שהוציא החתן כדי להעמיד הדין על תילו דבעל יורש את אשתו, שדוקא כשהתובע הולך לערכאות צריך רשות בי"ד משא"כ לבטל את אשר עשה השני, עי"ש בארוכה. (אלא שכבר העיר הדיין הרש"ב שליט"א שבנוגע להחזר הוצאות, הדבר תלוי במחלוקת ראשונים אם יש לחייב מדיני דגרמי, עי' רא"ש ב"ק קיב ושו"ת הרא"ש כלל עג שהמסרב לבוא לדין מחייבים אותו בהוצאות, ואילו הרשב"א בשו"ת הובא בב"י סי' יד כתב שאין לחייבו משום שאינו אלא גרמא, והדברים עתיקים.) לפי"ז בנידון דידן שתבעוהו בפני ערכאות, לא היה זקוק לרשות בי"ד ללכת ולדון בפניהם, כי רק התובע צריך רשות ולא הנתבע, וכיון שסבר שבאים לשלול ממנו מה שמגיע לו עפ"י ד"ת, צדק בכך שטרח לטעון בפניהם ולהביא ראיות לטענותיו, ואין בכך כל ראיה שקבלם עליו לדונו. נושאים בית דין - סדרי דין > בית דין > ערכאות של נכרים > היתר פנייה > הנתבע אינו צריך היתר ערכאות של נכרים > התדיינות בפני ערכאות > פנייה לדייני ישראל לאחר פנייה לערכאות של נכרים > לנתבע נזקקים בית דין - סדרי דין > סדרי דין > הוצאות המשפט > חיוב בעל דין בתשלום הוצאות יריבו > בסרבן > האם חייב לשלם

פסקים קשורים