בתיק זה דן בית הדין בשאלת סמכותו לדון בתביעה רכושית המכורכת לתביעת גירושין. הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני בתא"ם, וכרך בה תביעה רכושית. במקביל הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לפירוק שיתוף בדירה משותפת. האישה טענה שהכריכה אינה כנה וכי בית הדין חסר סמכות. בית הדין קבע שלמרות שפיצול תביעות רכושיות בין בית דין לבית משפט אינו בעצמו מעיד על כריכה שלא בכנות, במקרה זה העדר פירוט כלל בתביעה הרכושית, משולב עם הפיצול בין בתיים, יוצר תמונה ברורה של כריכה שלא בכנות ומטרתית. לפיכך, בית הדין קבע שאין לו סמכות לדון בתביעה הרכושית.
עובדות
הצדדים נישאו ביום 23.9.1969. מנישואין אלו נולדו 4 ילדים, כולם בגירים כיום. ביום 12.2.2009 הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בתא"ם, וכרך בה תביעה רכושית הנוגעת לדירת מגורים משותפת ברח' [...]. הבעל אף הגיש במקביל לבית המשפט לענייני משפחה תובענה לפירוק שיתוף בדירה זו. ביום 15.3.2009 הגישה האישה תביעה רכושית לבית המשפט. בדיון שנערך ביום 1.6.2009 עלתה סוגית הסמכות, והצדדים הגישו סיכומים בעניין זה.
החלטה
בית הדין קובע שלמרות שפיצול תביעות רכושיות בין בית דין לבית משפט אינו בעצמו מעיד על כריכה שלא בכנות, קיומו של פיצול זה משולב עם העדר פירוט כלשהו של נכסים בתביעה הרכושית לבית הדין יוצר תמונה ברורה של כריכה שלא בכנות ומטרתית. בית הדין מקבל את פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בתא"ם מיום 11.6.2007 בתיק 6310-21-1, אך מסיק שבמקרה דנן, בהנתן הנסיבות המיוחדות, כריכה זו אינה כנה. לפיכך, אין לבית הדין סמכות לדון בתביעה הרכושית המכורכת.
נימוקים
בית הדין מדגיש שכנות הכריכה היא שאלה עובדתית המצריכה בחינה על פי נסיבות כל מקרה. העדר פירוט גורף של נכסים בתביעה הרכושית אינו משאיר תשתית עובדתית מספקת להכרעה יעילה בסכסוך הרכושי, מה שמלמד על כריכה שלא בכנות. בית הדין משפוט חומרה על התנהלות הבעל המפצל את התביעות בין בתי המשפט במטרה ברורה להשיג "את המיטב והמרב". שילוב של העדר פירוט עם פיצול התביעה יוצר תמונה ברורה של כריכה שלא בכנה. בית הדין מוצא לנכון גם מהיבט הלכתי שאין בית הדין צריך להיזקק לתובע המפצל את תביעותיו באופן זה, בהסתמך על דברי בעל התומים ובעל נתיבות המשפט על הרמ"א בחושן משפט סימן כ"ו סעיף א'.
טקסט מלא של הפסק ←
החלטה עובדות והליכים הצדדים, פלוני (להלן: "הבעל") ופלונית (להלן: "האישה" ) נישאו זה לזה כדמו"י ביום 23.9.1969 מנישואין אלו נולדו לצדדים 4 ילדים -כיום כולם בגירים. ביום י"ח שבט תשס"ט (12.2.2009) הגיש הבעל לבית הדין הרבני האזורי בת"א תביעת גירושין ותביעות כרוכות ובכללן תביעה רכושית. בפתח כתב תביעת הגירושין הכרוך הודיע הבעל שבמקביל לתביעת הגירושין ולתביעות הכרוכות הוא מגיש לבית המשפט לענייני משפחה בר"ג תובענה לפירוק שיתוף בדירת המגורים המצויה ברח' [...] בעיר [...] שהיא לדבריו הנכס המשותף האחד והיחיד. ביום 15.3.2009 הגישה האישה תביעה רכושית לביהמ"ש לענייני משפחה בר"ג (תמ"ש 19489/98). ביום ט' סיוון תשס"ט (1.6.2009) קיים בית הדין דיון בנוכחות הצדדים ובאי כחם. במהלך הדיון עלתה סוגית הסמכות ובית הדין קיים דיון בעניין. בסיומו של הדיון הורה בית הדין לצדדים להגיש סיכומים בכתב בעניין הסמכות - ואלו אכן הגיעו לשולחנו של בית הדין. טענות הצדדים הבעל טוען בסיכומיו שהסמכות לדון בתביעות הכרוכות - ובכללן בעניינים הרכושיים, נתונה לבית הדין האזורי בת"א.לדבריו, אין כל ספק שקיים משבר בחיי הנישואין -כך שתביעת הגירושין כנה. כמו"כ טוען הבעל שהתביעות הכרוכות - ובכללן התביעה הרכושית נכרכו כדין ובכנות. הבעל טוען בסיכומיו שעל פי השקפתו שלו אין בהגשת התביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט משום פגיעה בכנות כריכת עניין הרכוש לתביעת הגירושין שהוגשה לבית הדין האזורי בת"א. הבעל מסתמך על פס"ד מנומק של בית הדין הרבני האזורי בת"א (תיק מס' 6310-21-1) מיום כ"ה סיון תשס"ז (11.6.2007) בו נקבע כי פיצול תביעות בענייני רכוש בין בית דין רבני לבית משפט לענייני משפחה אפשרי כפי שעולה משורה של פסקי דין של בית המשפט העליון. מנגד, האישה בסיכומיה טוענת שהבעל לא עמד במבחנים המקנים לבית הדין סמכות לדון בתביעות הכרוכות. לדבריה, תביעת הגירושין אינה כנה והתביעות הכרוכות נכרכו שלא בכנות ושלא כדין. דיון והכרעה בפתח דברינו אנו מוצאים לנכון להבהיר כי מקובל עלינו פסק דינו של בית הדין האזורי בת"א (תיק מספר: 6310-21-1) אשר הובא ע"י ב"כ הבעל בסיכומיו - בו נקבע כי פיצול תביעות בענייני רכוש בין בית הדין הרבני לביהמ"ש הוא אפשרי ואין בו כשלעצמו כדי להעיד על כריכה שאינה כנה . מכל מקום,דעתנו היא שאף שפיצול תביעות אין בו כשלעצמו כדי להעיד על כריכה שאינה כנה -בוודאי שאין בו כדי להעיד על כריכה כנה. כפי שנקבע גם בבג"ץ 5747/03, אנו סבורים ששאלת כנות הכריכה היא שאלה עובדתית במהותה הצריכה להבחן על רקע נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה . הבעל נמנע במקרה אשר לפנינו מלפרט בתביעתו הרכושית הכרוכה כל פירוט מינימאלי מתבקש ומסתפק ב"קביעה" מטעמו - ולפיה, היה משטר של הפרדה רכושית מלאה בין הצדדים. על פי הפסיקה העדר פירוט גורף של נכסים בכתב תביעה אינו מניח תשתית עובדתית מספקת לצורך הכרעה יעילה בסכסוך הרכושי ויש בו כדי ללמד כי הכריכה אינה כנה ותמת לב . דעתנו היא כי ישנה בעיתיות בהתנהלותו של הבעל המפצל את תביעותיו בין בית הדין ובין בית המשפט מתוך מגמה ברורה להשיג בפיצול את "המיטב והמרב". אנו סבורים שהעדר גורף של פירוט רכוש כשהוא מלווה בפיצול התביעה הרכושית בין בית המשפט ובין בית הדין יוצר תמונה ברורה וחדה של כריכה שאינה כנה - ושבנסיבות אלו במקרה אשר לפנינו הסמכות בתביעה הרכושית אינה נתונה לבית הדין. אנו סבורים שגם מבחינה הלכתית יש מקום לומר שאין ביה"ד צריך להיזקק לתובע המפצל בו זמנית את תביעותיו הרכושיות בין ביה"ד ובין בית המשפט. יש עמנו דברים בזה ובמועד אחר, אי"ה, נאריך בזה - נציין רק כי יסוד לדברינו ניתן למצוא בדברי בעל "התומים" ובעל "נתיבות המשפט" על דברי הרמ"א בחושן משפט סימן כ"ו סעיף א'. ניתן ביום יד' אב התש"ע (25/07/2010) הרב חיים שלמה שאנן - אב"ד הרב מרדכי מזרחי בר אור - דיין הרב שלמה שטסמן - דיין