סיכום
בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא כנגד הבעל. הבעל ביקש לטוס לרוסיה לפגישת עסקים למשך שישה ימים והיה מוכן להתגרש מיידית, אך האישה מעכבת את הגט בטענה שרוצה דיון על הכתובה קודם לכן. בית הדין קבע כי צו עיכוב היציאה נועד להבטיח התייצבות לדיונים בבית הדין ולא להבטיח תשלום חיובים כספיים. לפיכך, בית הדין ביטל את צו עיכוב היציאה בתנאי שהערבים יערבו להחזר הבעל לארץ, וכנגדם יוצא צו עיכוב יציאה חדש עד שובו.
עובדות
הבעל (המבקש) התבקש לצאת לרוסיה לפגישת עסקים למשך שישה ימים. הוא הצהיר שמוכן להתגרש מיידית מהאישה (המשיבה). האישה הגישה בקשה לעיכוב יציאה מהארץ בתאריך 6/6/11, בטענה שרוצה להבטיח התייצבות הבעל לדיונים בבית הדין. האישה טענה גם שתבקע טענות כספיות נגד הבעל, כולל תביעה על כתובה בסכום של 780,000 ₪. הבעל סיפק שני ערבים המוכנים לערוב לתשלום מזונות בתקופת היעדרותו מהארץ. הדירה המשותפת כבר מעוקלת לטובת התביעות הרכושיות.
החלטה
בית הדין ביטל את צו עיכוב היציאה המקורי כנגד הבעל בתנאים הבאים: (1) הערבים מסכימים שיוצא כנגדם צו עיכוב יציאה מהארץ עד שובו של המבקש לארץ; (2) הערבויות נועדות להבטיח התייצבות הבעל לדיונים בבית הדין בלבד, ולא להבטיח תשלום של כל התביעות הכספיות (כתובה ודומיהן); (3) הדיירה המשותפת לא תוכל לשמש בטחון נוסף, על כן שהיא כבר מעוקלת.
נימוקים
בית הדין קבע כי עיקרו של צו עיכוב יציאה הוא להבטיח התייצבות בדיונים בבית הדין, ולא להבטיח תשלום של חיובים כספיים. כיוון שהדירה המשותפת כבר מעוקלת לטובת התביעות הרכושיות, אי אפשר להטיל עיקול נוסף עליה (העיקרון 'אין עיקול חל על עיקול'). הבעל לא יכול להיות מחויב לערוב על סכום שאולי לא יוכל להשלם גם אם היה בארץ. לפיכך, ערבויות שתבטיחו את התייצבותו לדיונים בלבד הן המתאימות במקרה זה, וכנגדן יוצא צו עיכוב כנגד הערבים עצמם.
טקסט מלא של הפסק ←
ביטול עיכוב יציאה בית הדין האזורי אשדוד בפני כבוד הדיינים: הרב אברהם מאיר שלוש כ"ה במרחשון התשע"ב (22/11/2011) בא כוח הצד א עו"ד דפנה זאק בא כוח הצד ב עו"ד פרי אל ברוורמן ביטול צו עיכוב יציאה נושא הדיון: ביטול עיכוב יציאה ענינה של החלטה זו היא בקשת ב"כ המבקש לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, העומד כנגד המבקש מיום 6/6/11. תיאור העובדות: המבקש אמור להגיע לפגישת עסקים ברוסיה למשך ששה ימים. לדברי באת-כוחו, המבקש מוכן להתגרש מיידית מהמשיבה, אלא שהמשיבה מעכבת את ביצוע הגט מאחר שהיא מעוניינת תחילה בדיון על הכתובה לפני מתן הגט. המבקש צרף לבקשתו שני ערבים המוכנים לערוב לחיובי המזונות של המבקש בתקופת שהותו בחוץ לארץ, ומוכנים גם שיוצא כנגדם עיכוב יציאה מהארץ עד שובו של המבקש ארצה. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה. לדבריה, הערבויות צריכות להבטיח את ההליך כולו ולא רק את תשלום המזונות. לכן לטענתה, רק אם כל אחד מהערבים יערוב גם על סכום הכתובה, העומד על סך 780,000 ₪, וגם המבקש יפקיד בבית הדין סכום משמעותי, על מנת להבטיח את חזרתו ארצה, ניתן יהיה לבטל את עיכוב היציאה מהארץ. ב"כ המשיבה התנגדה גם לזאת להצעה זו, מאחר והבית המשותף כבר מעוקל לטובת כלל התביעות הרכושיות שבין הצדדים, ואין עיקול חל על עיקול. לפיכך מאחר ואותו הבית כבר ניתן כבטחון לאשה במכלול טענותיה האחרות, הרי שאינו יכול לשמש גם כבטחון לשובו של המבקש ארצה. המשיבה הגישה לבית הדין בתאריך 6/6/11 בקשה לעיכוב יציאת המבקש מהארץ, והדגישה כי מטרת העיכוב כדי להבטיח את התייצבות הבעל לדיונים בבית הדין. בית הדין נעתר לבקשתה לצורך קיום הדיונים בבית הדין. בנסיבות הנזכרות, שהדירה המשותפת כבר מעוקלת, לא ניתן לבטל את עיכוב היציאה מהארץ כמקובל, ולהבטיח את התייצבות הבעל בבית הדין על ידי עיקול נוסף על הדירה, שהרי "אין איסור חל על איסור" ואין עיקול חל על עיקול. לפיכך יש לבחון אפשרות חילופית שתבטיח את התייצבות המבקש בבית הדין. עם זאת, גם בקשת המשיבה כי הערבים יערבו על כל סכום הכתובה, אינה מקובלת על בית הדין. יפה טענה ב"כ המבקש כי כל עיקרו של צו עיכוב היציאה נועד כדי להבטיח את הדיונים בבית הדין, ולא על מנת להבטיח את תשלום הכתובה. זאת ועוד, גם אם המבקש מעולם לא היה עוזב את הארץ, וגם אם בית הדין היה מחליט כי המשיבה זכאית לגבות את כל תביעותיה, ברור הדבר כי במדה ולא יהיו בידי המבקש את האמצעים הכלכלים לשלם למשיבה את מלא סכום תביעתה, הרי שלא תוכל אז גם לגבותה מאחרים. אמור מעתה, כשם שבעת שהמבקש בארץ אין מקום לדרוש ערבויות לתשלום כל התביעות התלויות נגדו, כך כאשר המבקש עוזב את הארץ לצורך עסקיו, אין כל מקום לדרוש ממנו ערבויות לתשלום כלל התביעות התלויות כנגדו. בשלב זה, ניתן לדרוש מהמבקש, לכל היותר, שיציג ערבויות שיבטיחו את התייצבותו לדיונים בבית הדין, מאחר והערבות המקובלת להבטחת התייצבות המבקש על ידי רישום הערת אזהרה בדירה המשותפת, אינה מעשית במקרה זה. לפיכך מחליט בית הדין כדלקמן: ב. הערבים מסכימים כי יוצא כנגדם צו עיכוב יציאה מהארץ עד שובו של המבקש לארץ. ג. הצדדים קבלו סמכות דיין יחיד. ניתן ביום כ"ה במרחשון התשע"ב (22/11/2011) הרב אברהם מאיר שלוש – דיין