ביאור הגר"א חושן משפט 233
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
אפי' לא נתאנה כו'. אע"פ שאינם כו'. כ"פ הרמב"ם למתני':
מכר לו בשר כו'. כמ"ש בפ"א די"ט ז' א מ"ד האי לאכילה כו' למנ"מ כו': (ליקוט) מכר לו בשר כו'. מההיא דפ"ק די"ט גבי ביעי דפחיא קא' מ"ד לאכילה כו' וס' טובה לדעת הרמב"ן שדימוהו לדבר שבמנין לדעתו שמשלים אבל הרא"ה ור"ן ברפ"ב דקדושין דחוהו וכ' דשם אותבינהו ולא אפרוח דאפסדינהו ולא אפשר לחזור אבל בלא"ה דומה ליפות ונמצאו רעות וכ"כ ב"ח ועמש"ל סי' רלב ס"א (ע"כ):
אא"כ ידוע כו'. אע"ג דלרוב העולם שוה לאכילה כמ"ש בפ"ב דב"ב לדידי דאנינא דעתאי כו':
מכר לו כסף כו'. צ"ע וכי עדיף מיפות ונמצא רעות ואביאסף מפ' למתני' יפות כו' מדין אונאה וכר' נתן דידו על העליונה דמתני' בפ"ד דב"מ כוותיה מי שהוטל עליו כו' וכ"מ בגמ' אר"ח מכר כו' ותנא תונא כו' אבל רשב"ם כ' במתני' דמתני' הוא אפי' לדידן ע"ש וכ"ש לפי' הרמב"ם דאפי' לא נתאנה: