סיכום
עובד תבע את מעבידו (חברה) על הפרשי שכר, משכורת חודשים שהועסק בהם לאחר קבלת הודעת פיטורין, דמי עוגמת נפש וימי חופשה שלא נוצלו. בית הדין קיבל חלקית את התביעה: אישר את זכאות העובד לתוספת שכר של 10,000 ש"ח לחודש עבור שנת 1998 (סך 29,198.40 ש"ח), אך דחה את התביעה למשכורת אוגוסט-ספטמבר בטענה שהפיטורין היו מוצדקים ועלה לתוקף בתאריך מסירת מכתב הפיטורין. בית הדין גם קיבל את התביעה לתיקון טעות חשבונאית (3,619 ש"ח) ופסק כי העובד זכאי ל-4.75 ימי חופשה בלבד (1,581 ש"ח), דחה את דרישת דמי עוגמת נפש ודחה את דרישת החברה לחייב את העובד בהוצאות משפט.
עובדות
עובד (מר א') היה מועסק בחברה (חברת ב'). בשנת 1998, תקבול החברה עלה על 300,000 דולר, וקיים הסכם עבודה הקובע שהעובד כפוף להוראות המנהל הכללי. המנהל דרש מהעובד להחזיר מחשב וקיבל הוראה שאם לא יחזיר אותו יפוטר. העובד לא שעה להוראה. מכתב הפיטורין נמסר מהנהלת החברה בתאריך 23 בספטמבר 1998, אך העובד טוען שקיבל אותו רק ב-18 באוקטובר 1998. העובד תבע על הפרשי שכר, משכורת בחודשים אחרי קבלת ההודעה, טעות בחשבונות חברה בסכום 3,619 ש"ח, ימי חופשה שלא נוצלו ודמי עוגמת נפש.
החלטה
בית הדין פסק: (1) חברת ב' חייבת לשלם 29,198.40 ש"ח בגין הפרשי שכר מ-1 בינואר עד 23 בספטמבר 1998, בהתאם להעלאה של 10,000 ש"ח לחודש; (2) דחה את התביעה למשכורת אוגוסט-ספטמבר 1998, בשל כך שהפיטורין עלו לתוקף ב-23 בספטמבר ולא בתאריך קבלת המכתב; (3) חייב את החברה בסכום 3,619 ש"ח לתיקון טעות חשבונאית; (4) קיבע כי העובד זכאי ל-4.75 ימי חופשה בלבד (בשווי 1,581 ש"ח), לא ל-19.5 ימים כטוען; (5) דחה תביעה לדמי עוגמת נפש; (6) דחה תביעה לפיצויי פיטורין משום שהפיטורין היו בעילה מוצדקת; (7) דחה דרישת החברה לחייב את העובד בהוצאות משפט.
נימוקים
בית הדין קבע כי: (א) העלאת השכר של 10,000 ש"ח היא הוצאה קבועה המגיעה לעובד, שכן ההסכם לא קשר אותה בתנאי מוקדם על ההכנסה בפועל, ורק סימן את מקור ההכנסה; (ב) הפיטורים מוצדקים מאחר שהעובד לא שעה להוראות המנהל הכללי להחזיר את המחשב, מה שמהווה הפרת אימון וסרבנות לקבל סמכות; (ג) הפיטורים עלו לתוקף ב-23 בספטמבר, לא בתאריך קבלת המכתב ב-18 באוקטובר, וההיקלטות שהמכתב לא הוחזר לידיו מבוססת על ההנחה שלשלוש שבועות לא יודע אדם על דואר שהגיע למקום עבודתו; (ד) ימי החופשה שלא נוצלו הם 4.75 בלבד, על פי מסמכי החברה; (ה) בדורות שלנו אין מחייב בעל דין בגין עוגמת נפש כיוון שזה צער שלא ניתן למדוד בממון; (ו) כל צד נושא בעצמו בהוצאות משפט שלו.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:350 התחמקות מקבלת מכתב פיטורין הערה: על פסק זה הוגשה תביעה נגדית לתביעה הנגדית לחץ כאן . תשנ"ט/12א' פסק דין שבין התובע: מר א' המיוצג כעת ע"י עו"ד ת'. לבין הנתבע: חברת ב' המיוצגת ע"י עו"ד ש'. בירור הדין היות ורבים הם הנושאים שעליהם יש לדון אנו נשתדל להתייחס לכל תביעה ותביעה בפני עצמה. פרק א' - אודות הפרשי שכר של שנת 98 . בית הדין סבור שבעקרון יש לקבל את טענת התובע שהיות והמאזן לאותה שנה קודמת עבר את הסכום של שלוש מאות אלף דולר, מגיעה לא' העלאה במשכורת עד 10,000 ש"ח, למרות שהחברה לא קיבלה את מאה אלף הדולרים מהמדען הראשי אין תנאי מפורש שהעלאה תלויה בזה, אלא זה סימון מקור הכנסה וכל אחד מבין שלו יצוייר שהחברה היתה מרוויחה ארבע מאות אלף, ודאי שהיו מעלים את המשכורת, ולכן יש לקבל בעיקרון את התביעה שלו, אולם מה שטוען התובע שזה בנוסף לשמונה מאות שהחברה כבר מצידה העלתה את המשכורת, זה לא מיסתבר כלל בזה ברור ש - 10,000 זה סך הכל ולא יותר ממה שהם חתמו, ומה שהקדימו ונתנו זו פריוילגיה אבל לא דבר שמחוייב להוסיף עליו. ולכן על חברת ב' לשלם לתובע את הפרשי השכר מה- 1/98 עד 23/9 לפי החישוב של 10,000 ש"ח לחודש בלבד. יש לחשב 1/98 עד סיום העבודה את ההפרש לפי פרוט זה: תאריך שלום בפועל יתרה לתשלום 1/98 6136 ש"ח 3864 ש"ח 2/98 7336 ש"ח 2664 ש"ח 3/98 7336 ש"ח 2664 ש"ח 4/98 8136 ש"ח 1864 ש"ח 5/98 6555.9 ש"ח 3444.1 ש"ח 6/98 7370 ש"ח 2630 ש"ח 7/98 7370 ש"ח 2630 ש"ח 8/98 7401.7 ש"ח 2598.3 ש"ח 23/9/98 - 1/9 826 ש"ח 6840 ש"ח סה"כ 29,198.40 ש"ח 23 ימי עבודה פחות מה ששולם לעובד. פרק ב' - בנוגע לתביעתו למשכורת חודשי אוגוסט - ספטמבר 98. בית הדין סבור שהעילה לפיטורין היתה מוצדקת בהסכם שנחתם בין הצדדים מוזכר מפורשות סעיף קטן 1: העובד יהיה כפוף להוראות המנהל הכללי, ולפי דברי המנהל הוא התריע בפני העובד שיחזיר את המחשב ואם לא שיפוטר, והעובד לא שעה לדברי המנהל ודאי שיש בזה הפרת אימון ואי קבלת סמכות ואין אפשרות לנהל חברה בצורה שכזאתי, כמו כן סבור בית הדין שהפיטורין נכנסו לתוקף ב - 23 לספטמבר ולא ביום שהגיע המכתב לידיו של התובע ב- 18 לאוקטובר, יש סבירות גבוהה שהיתה התחמקות מצד התובע לקבלו, איך יתכן שלמעלה משלושה שבועות אדם לא ידע אם הגיע לו דואר ולא התעניין במקום עבודתו, ולכן הפיטורין בתוקף מהתאריך שהמכתב נמסר מהנהלת החברה וממילא לא מגיע לו תשלום על החודשים האלה. פרק ג' - לגבי מפרעה שטוען שלא קיבל . ישנה הודאה מצד החברה שזו טעות שהיתה בהנהלת חשבונות והעניין באמת טעון תיקון מדובר בסכום של 3,619 ש"ח, ומה שטוען שמגיע לו 3.5 ימי מחלה וזה נוכה משכרו והביא אישור על כך, האישור נספח ה' מדבר על ימי מחלה בחודש 23.9.98 שאז כבר היה מפוטר ולכן אין מקום לתביעה זו. וע"כ בית הדין רואה לנכון לחייב את החברה בסכום זה של 3619 ש"ח אלא א"כ כבר החזירה החברה לתובע סכום זה שאז היא פטורה מתשלום זה. פרק ד' - מה שטוען התובע שפוטר לפני סיום החוזה ולכן מגיעים לו פיצויים. היות והתובע פוטר בגין עילות מוצדקות לכן לא מגיעים לו פיצויים. פרק ה' - בנוגע לתביעתו לדמי עוגמת נפש . אין בית הדין בדורות שלנו מחייב עבור עוגמת נפש, זה צער ודאי גדול, אבל [לא ניתן] לחייב ממון ומה גם שלפעמים האדם גרם לעצמו את הצער הזה בעקיפין. פרק ו' - מה שטוען שמגיעים לו עוד 19.5 ימי חופשה שלא נוצלו, והחברה טוענת שמגיעים לו רק 4.75 כי השאר נוצל. הנה במסמכי ההוכחות של החברה ישנו מסמך מג' שממוספר ------ שבו מופיע הסכום של 4.75 ימי חופשה, ובית הדין אינו מטיל ספק בנאמנות של חברת ג' ולכן הסיכום הוא, שמה שמגיע למר א' הוא ימי חופשה של 4.75 בלבד ששווים הוא לפי התעריף האחרון 10,000 לחודש, שאלה בסך של 1581. אין בית הדין מקבל את טענת הנתבע לחייב בהוצאות המשפט ושכר עו"ד את התובע, כל צד צריך לשאת בהוצאות שלו שעשה אותם מרצונו. לסיכום: בית הדין רואה לחייב את חברת ב' לשלם לתובע את הסכומים הבאים: 29,198.4 ש"ח - הפרשי שכר מ - 1/98 עג 23/9/98 (פרק א'). 3,619 ש"ח - ע"פ הוראת החברה (פרק ג). 1,581 ש"ח - עבור 4.75 ימי מחלה (פרק ו). סה"כ 34,398.4 ש"ח. ___________________ ___________________ __________________ הרב דב ליאור הרב אהרון אליהו הרב שלום אילוז ?הערה: ? על פסק זה הוגשה תביעה נגדית לתביעה הנגדית לחץ כאן . נושאים בית דין - סדרי דין > סדרי דין > הוצאות המשפט > שאין לחייב את החייב בדין בהוצאות יריבו הוצאות המשפט > הטעם שאין בעל דין חייב בהוצאות יריבו בית דין - סדרי דין > ראיות > הודאה > בחוב > הודאת החייב סוגי ראיות > מסמכים כראיות > מסמכים כראיה הודאה > בדיני עבודה > הודאת המעביד שלא שילם סכום שחייב לעובד דיני עבודה > הפסקת עבודה על ידי המעביד > עילות לפיטורין > נסיבות מוצדקות לפיטורי עובד > נסיבות מוצדקות לפיטורי עובד זכות העובד לשכר עבודה > כשהמשיך לעבוד לאחר הפיטרין בפיטורין בעילה מוצדקת התחמק מקבלת מכתב הפיטורין בפיטורין בעילה מוצדקת פיצויי פיטורין > בפיטורין בגין עילה מוצדקת דיני עבודה > חוזה עבודה > תנאים בחוזה > קיומם או אי קיומם > אי קיום תנאי להעלות משכורת לעובד בהתאם להכנסות נזיקין > תשלומים בנזיקין > עוגמת נפש > בזמנינו תנאי > פרשנות התנאים > על פי אומדנה