ביאור הגר"א חושן משפט 338
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
(ליקוט) הבהמה כו' בין כו'. אינו מדוקדק דמ' דלעולם היא אוכלת וליתא דאין אוכלת אלא כמו פועל בסי' שקדם ס"ב דפועל נלמד מבהמה כמש"ש מה דיש כו' וכמש"ל ס"ח בהג"ה שכבר כו' ולשון הטור כדרך שפועל אוכל ממה שהוא עושה בגידולי קרקע בין במחובר כו' (ע"כ):
כל כו'. צ"א א':
א' שור כו'. ב"ק כ"ד ב':
א' כו'. עבה"ג ס"ק ו':
אפי' חסמה כו' עבה"ג ס"ק ז':
אמר כו' דאמירה כו'. בעיא דאיפשיטא שם ת"ש דשלחו כו' ואע"ג דדחי ר"פ דיחוייא הוא דהא לא ק"ל כר' חידקא דהא פליגי עליה בסנהדרין שם ופשיטא דאביי ורבא ורב אחי ורב אשי ומרימר ומ"ז כולהו לא ס"ל כיחדאה. רא"ש וכלל כל הני יחד משום דאסור ואינו לוקה כמו בהנך דלא איפשיטא: