סמכותו וחובתו של בית הדין לפסוק מזונות בהתאם לשיקול דעתו ההלכתי העצמאי באופן בלתי תלוי
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
דיינים: הרב אברהם שינדלר, הרב מימון נהרי, הרב ציון לוזאילוז בית דין: עו"ד אפרת חורי הרוש, ב"כ עו"ד שירן נגרי עדן
פסקים קשורים
חובת בית הדין למנוע תחושה, אפילו שגויה, של חשש למשוא פנים ואת הסתתמות טענות אחד מבעלי הדין
סמכות בית הדין בתביעה כרוכה של אזרח, גם אם אינו תושב, בהתקיים זיקות שדי בהן כדי לראות בו 'יהודי בישראל'
הסמכות לדון – ולו אגב גררא, במישור שבין צדדים שחלוקת רכושם נידונה בבית הדין – בשאלת בעלותם בנכס הרשום על שם צד ג' – אימתי?
גבולותיו של 'סעד זמני דחוף' בעניין מזונות הניתן בבית הדין למרות קביעתו כי אינו מוסמך לדון במזונות הקבועים
התרשמות בית הדין מכנות בקשת שלום בית; 'מזונות מעוכבת' – מהות ומקור הסמכות בכלל ובמקרי 'עגונות חו"ל' בפרט
תנאי הסמכות לדון בענייני הרכוש כשתביעת הגירושין הייתה לפי סעיף 4א לחשבד''ר