תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 116.

וְלֹא תְּהֵא תּוֹרָה שְׁלֵמָה שֶׁלָּנוּ, כְּשִׂיחָה בְּטֵלָה שֶׁלָּכֶם. מָה לְבַת בְּנוֹ – שֶׁכֵּן יִפָּה כֹּחָהּ בִּמְקוֹם הָאַחִין; תֹּאמַר בְּבִתּוֹ – שֶׁהוֹרַע כֹּחָהּ בִּמְקוֹם אַחִין. וְנִצְּחוּם, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב. ״וַיֹּאמְרוּ יְרֻשַּׁת פְּלֵטָה לְבִנְיָמִן, וְלֹא יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל״ – אָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי: מְלַמֵּד שֶׁהִתְנוּ עַל שֵׁבֶט בִּנְיָמִין, שֶׁלֹּא תִּירַשׁ בַּת הַבֵּן עִם הָאַחִין. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיוֹרְשׁוֹ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא עָלָיו עֶבְרָה. כְּתִיב הָכָא: ״וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ״, וּכְתִיב הָתָם: ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״. ״אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים״ – רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, חַד אָמַר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן. וְחַד אָמַר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ תַּלְמִיד. תִּסְתַּיֵּים רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר תַּלְמִיד – דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דֵּין גַּרְמֵיהּ דַּעֲשִׂירָאָה בִּיר. תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר תַּלְמִיד. וּמִדְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תַּלְמִיד – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בֵּן?! וְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לָא אָזֵיל לְבֵי טַמְיָא אֶלָּא לְבֵי מַאן דְּשָׁכֵיב בְּלָא בְּנֵי, דִּכְתִיב: ״בְּכוּ בָכֹה לַהֹלֵךְ״, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לַהוֹלֵךְ בְּלֹא בֵּן זָכָר! אֶלָּא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא דְּאָמַר תַּלְמִיד. וּמִדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא דְּאָמַר תַּלְמִיד – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בֵּן?! קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן! לָא קַשְׁיָא, הָא דִידֵיהּ, הָא דְרַבֵּיהּ. (סִימָן: הֲדַד, עָנִי וְחָכָם.) דָּרַשׁ רַבִּי פִּנְחָס בֶּן חָמָא, מַאי דִּכְתִיב: ״וַהֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם כִּי שָׁכַב דָּוִד עִם אֲבוֹתָיו, וְכִי מֵת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא״? מִפְּנֵי מָה בְּדָוִד נֶאֶמְרָה בּוֹ ״שְׁכִיבָה״, וּבְיוֹאָב נֶאֶמְרָה בּוֹ ״מִיתָה״? דָּוִד, שֶׁהִנִּיחַ בֵּן – נֶאֶמְרָה בּוֹ שְׁכִיבָה. יוֹאָב, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן – נֶאֶמְרָה בּוֹ מִיתָה. וְיוֹאָב לֹא הִנִּיחַ בֵּן?! וְהָכְתִיב: ״מִבְּנֵי יוֹאָב – עֹבַדְיָה בֶּן יְחִיאֵל״! אֶלָּא: דָּוִד, שֶׁהִנִּיחַ בֵּן כְּמוֹתוֹ – נֶאֶמְרָה בּוֹ ״שְׁכִיבָה״. יוֹאָב, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן כְּמוֹתוֹ – נֶאֶמְרָה בּוֹ ״מִיתָה״. דָּרַשׁ רַבִּי פִּנְחָס בֶּן חָמָא: קָשָׁה עֲנִיּוּת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים מַכּוֹת – שֶׁנֶּאֱמַר: ״חׇנֻּנִי חׇנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי, כִּי יַד אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי״, וְקָא אָמְרִי לֵיהּ חַבְרֵיהּ: ״הִשָּׁמֶר אַל תֵּפֶן אֶל אָוֶן, כִּי עַל זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי״. דָּרַשׁ רַבִּי פִּנְחָס בַּר חָמָא: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים – שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת, וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה״. זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה – יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ קוֹדְמִין, וְהָאָב קוֹדֵם לְכׇל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: אֲבִי הָאָב וַאֲחֵי הָאָב – כְּגוֹן אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנִכְסֵי עֵשָׂו, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הָאָב קוֹדֵם לְכׇל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ. וְרָמֵי בַּר חָמָא –