בדיקה גנטית להוכחת קשרי משפחה

בדיקה גנטית להוכחת קשרי משפחה בית הדין הגדול בפני כבוד הדיינים: הרב יצחק יוסף כ"ט בטבת תשע"ו בדיקה גנטית להוכחת קשרי משפחה נושא הדיון: בדיקה גנטית להוכחת קשרי משפחה לפני פסק דין של ביה"ד האזורי חיפה מיום כה כסליו תשע"ו 07/12/15 בתיק 565897/3 שעניינו ביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה של קטין וקביעה שהצדדים אינם נשואים ואין צורך בעשיית גט לחומרא. בחלק האופרטיבי של פסק הדין נכתב: א. אין מניעה מלבצע בדיקה להתאמת רקמות לבנה של האישה, שכן כל תוצאה שהיא לא תפגע במעמד ההלכתי של הילד. ב. האיש והאשה אינם נשואים זה לזה ואינם חייבים בגט פיטורין, ובנסיבות המיוחדות שלפנינו אין לחייבם אף בגט לחומרא ולרווחא דמילתא. ג. החלטה זו הינה בכפוף לאישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א. אקדים את הבסיס החוקי שעל פיו לפי הנראה ניתן פסק הדין והועבר לאישורי. לפי סעי' 28 ה. (א) לחוק מידע גנטי: לפי סעי' 28 יד לחוק הנ"ל (א) על אף הוראות סעיף 28א, רשאי גם בית דין דתי, בעניין שבסמכותו על פי כל דין, ליתן צו לעריכת בדיקה בעניין שנדון לפניו, אם כל הנבדקים נתנו את הסכמתם לבדיקה לפי סעיף 28ב והתקיימו כל התנאים האמורים בפרק זה; כל ההוראות החלות על בית המשפט ועל קביעותיו לפי פרק זה יחולו על בית הדין הדתי. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יינתן באישור מראש של ראש בית הדין הדתי הדן בעניין. בפרק ההגדרות, ראש בית הדין הדתי, לעניין יהודים – נשיא בית הדין הרבני הגדול. פרטי המקרה כפי שהם בפרוט' הדיון ובפסק הדין המבקשים בבית הדין הרבני, נישאו כדמו"י ביום 17/07/05 והתגרשו ביום 19/02/06, לאחר כחצי שנה חודש הקשר, וביום 03/08/07 נולדה הקטינה נשואת פסק הדין. אם הקטינה הגישה תביעה לבירור שאלת מחזיר גרושתו בביה"ד האזורי, המשיב שככל הנראה סבר שמדובר בתביעה להכרת אבהות, התנגד לבקשה והפנה לכתב הגנה שהגיש לביהמ"ש במענה לבקשה של האם שם. עמדות הצדדים בבית הדין האזורי אם הקטינה טוענת שהקטינה היא בתו של המשיב, תוצאה של הקשר הזוגי שחודש. המשיב מודה בחידוש הקשר הזוגי אך מסופק אם הקטינה היא בתו כטענת האם. שני הצדדים הביעו את הסכמתם לביצוע בדיקה גנטית. עמדת היועהמ"ש לממשלה בבית הדין האזורי "מדינת ישראל – משרד הפנים" צוין כנתבע נוסף בבית הדין האזורי. אף על פי כן, כתב התביעה לא נשלח אל הפרקליטות, וממילא לא הייתה התייצבות לדיון של ב"כ הפרקליטות. לא מובן מדוע בית הדין האזורי התעלם מכך. אם הקטינה פנתה לביה"ד כדי לברר את שאלת מחזיר גרושתו, ובמהלך הדיון בביה"ד אם הקטינה והמשיב הסכימו על ביצוע בדיקת רקמות. הבקשה בכתב שהונחה לפני בית הדין לא כללה סעד לעניין עריכת בדיקה גנטית, ואולם על פי תקנות הדיון אפשר לבקש במהלך דיון בקשת-אגב. בפסק דין מנומק ביה"ד קבע שגם אם יתברר לפי תוצאות הבדיקה שהקטינה אינה בתו של המשיב, לא יהיה חשש לכשרותה של הקטינה להינשא לפי דין תורה, ולפיכך אין מניעה לבצע את הבדיקה. עמדת היועהמ"ש לממשלה לא התבקשה על ידי ביה"ד וממילא לא התקבלה, ואולם היתה לפני ביה"ד עמדת היועהמ"ש לממשלה בהליכים קודמים. לפי סעיף 28 יד (ב) צו לביצוע הבדיקה על ידי בית דין רבני יינתן לאחר קבלת אישור מראש מנשיא ביה"ד הגדול. לאור מסקנת פסק הדין כי תוצאות הבדיקה אינן עלולות לפגוע בכשרותה של הקטינה להינשא לפי דין תורה, מוחלט לאשר את ביצוע הבדיקה. א. בפנייה לנשיא ביה"ד הגדול על פי חוק מידע גנטי, יש להשמיט את הפרטים המזהים של הנוגעים בדבר. ב. ביה"ד לא קיבל את עמדת ב"כ היועהמ"ש לממשלה לפני מתן פסק הדין. ג. ביה"ד לא התייחס בפסק הדין לשאלה האם ואיזה צורך יש בביצוע הבדיקה. הגם שהדברים ברורים וניכרים מהתיק, חשוב שביה"ד יפרש את הדברים בפסק הדין, כדי שלא תהיה מראית עין שניתן פסק דין שבו הכרעות הלכתיות בעניינים חמורים כל כך במקום שאין הכרח בדבר. הנהלת בתי הדין תשמיט את פרטי הזיהוי ותשלח את ההחלטה להרכבי בתי הדין, לעיונם. ניתן ביום כ"ט בטבת תשע"ו (10.1.2016). הרב יצחק יוסף – נשיא