תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 28.
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
חֶזְקַת הַבָּתִּים, וְהַבּוֹרוֹת, וְהַשִּׁיחִין, וְהַמְּעָרוֹת, וְהַשּׁוֹבָכוֹת, וְהַמֶּרְחֲצָאוֹת, וּבֵית הַבַּדִּין, וּבֵית הַשְּׁלָחִין, וְהָעֲבָדִים, וְכׇל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵּירוֹת תָּדִיר – חֶזְקָתָן שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִיּוֹם לְיוֹם.
שְׂדֵה הַבַּעַל – חֶזְקָתָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְאֵינָן מִיּוֹם לְיוֹם.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בָּרִאשׁוֹנָה, שְׁלֹשָׁה בָּאַחֲרוֹנָה, וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בָּאֶמְצַע; הֲרֵי שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֹדֶשׁ בָּרִאשׁוֹנָה, וְחֹדֶשׁ בָּאַחֲרוֹנָה, וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בָּאֶמְצַע; הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר חֹדֶשׁ.
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּשְׂדֵה לָבָן, אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן – כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, וּמָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת קַיְיצוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שָׁמַעְתִּי מֵהוֹלְכֵי אוּשָׁא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: מִנַּיִן לַחֲזָקָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים? מִשּׁוֹר הַמּוּעָד – מָה שׁוֹר הַמּוּעָד, כֵּיוָן שֶׁנָּגַח שָׁלֹשׁ נְגִיחוֹת – נְפַק לֵיהּ מֵחֶזְקַת תָּם, וְקָם לֵיהּ בְּחֶזְקַת מוּעָד; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּאַכְלַהּ תְּלָת שְׁנִין – נְפַק לַהּ מֵרְשׁוּת מוֹכֵר, וְקָיְימָא לַהּ בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ.
אִי – מָה שׁוֹר הַמּוּעָד עַד נְגִיחָה רְבִיעִית לָא מִיחַיַּיב, הָכָא נָמֵי, עַד שָׁנָה רְבִיעִית לָא קָיְימָא בִּרְשׁוּתֵיהּ! הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם מִכִּי נְגַח שָׁלֹשׁ נְגִיחוֹת – הָוֵי מוּעָד,