ערעור על החלטת ביה"ד האזורי בשאלת סמכותו לדון בתביעה להפחתת מזונות ילדים שנקבעו בהסכם גירושין. המערער טוען שכעבור 10 שנים לגירושין אין לביה"ד סמכות נמשכת לשנות את ההסכם משום שלא דן בצרכי הילדים במקור. ביה"ד קבע כי יש לו סמכות לדון בתביעה לביטול או שינוי ההסכם על בסיס שינוי מהותי בנסיבות - הכנסת המשיב ירדה מ-15,000 ₪ לחודש ל-6,000 ₪, וכתוצאה מכך נצברו חובות של מאות אלפי שקלים. בית הדין קבע כי הנתבעת אי-נטילת עמדה לדוגמה בטענת חוסר סמכות בשלב ראשון ואחרי כן היא טענה זאת מספר פעמים, לא מהווה הסכמה לסמכות. בית הדין דחה את הערעור והקביע כי קיימת לו סמכות נלוית לשנות הסכמים משום שחל שינוי קיצוני בנסיבות.
סכומים כספיים
child_support
monthly
7,500 ₪
child_support
monthly
6,000 ₪
debt
one_time
0 ₪
עובדות
האב והאם התגרשו כ-10 שנים לפני תביעה זו. במסגרת הסכם הגירושין הוסכם כי האב יישלם מזונות ילדים בסכום של 7,500 ₪ לחודש, בהתאם להכנסתו של 15,000 ₪ לחודש בעת חתימת ההסכם. לאחר הגירושין, הכנסת האב ירדה בצורה דרמטית ל-6,000 ₪ לחודש בלבד. עקב החוסר בהכנסה, האב לא יכל לשלם את המזונות המוסכמים וצברו לו חובות של מאות אלפי שקלים בהוצל"פ ובבטוח לאומי. האב תבע את הביטול או ההפחתה של מזונות הילדים. האשה לא טענה לחוסר סמכות בהזדמנות הראשונה אלא רק במהלך ההליך.
החלטה
בית הדין האזורי קבע כי יש לו סמכות לדון בתביעה להפחתת מזונות הילדים למרות שהמזונות נקבעו בהסכם גירושין ולא בפסק דין. בית הדין הגבוה קבע כי יש לדחות את הערעור על החלטת ביה"ד האזורי. הבית קבע כי קיימת סמכות נלוית לביה"ד לדון בביטול או שינוי הסכם גירושין כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות אשר הופך את המשך קיומו של הסכם לבלתי צודק. באופן ספציפי, ירידה של 60% בהכנסתו של המשיב מן ההכנסה המקורית מהווה שינוי מהותי בנסיבות המצדיק שינוי בהסכם.
נימוקים
בית הדין קבע שלמרות שהמזונות נקבעו בהסכם גירושין ולא בפסק דין, קיימת סמכות נלוית (ancillary jurisdiction) לביה"ד לדון בשינוי ההסכם. היסוד המשפטי להכרה בסמכות זו הוא כי שינוי מהותי בנסיבות לאחר תן הסכם עלול להפוך את המשך קיומו של ההסכם לבלתי צודק באורח קיצוני. בית הדין צוטט את החלטת בג"ץ סימה אמיר בעניין זה. בנוגע לטענת האשה לחוסר סמכות - בית הדין קבע כי אי-הטענה על כך בשלב ראשוני עשוי לחזק את ההנחה כי מדובר בסכמה מכללא, אך טענה מאוחרת של המערערת לחוסר סמכות וביצוע דרישה לייצוג משפטי משום שהילדים ניתקו קשר עם האב, לא מהווים הסכמה לסמכות. בית הדין קבע כי ההנמקה של ביה"ד האזורי חזקה ונתמכת בדין.
טקסט מלא של הפסק ←
לפנינו ערעור על החלטת ביה"ד האזורי שיש לו הסמכות לדון בתביעה לביטול מזונות או לחילופין להפחתת מזונות למרות שמזונות הילדים נקבעו בהסכם גירושין ולא ע"י דיון ופסיקה של ביה"ד. המערער טוען כי כיום כ – 10 שנים לאחר הגירושין בוודאי שאין סמכות נמשכת לביה"ד מכח הכריכה מכיון שלא דן ולא שקל את צרכי הילדים ואת יכולת האב. נימוקי ביה"ד שיש להאחז בכלל שהתנגדות לסמכות צריכה להיות מוגשת בהזדמנות הראשונה שהנתבע נדרש לתביעה ע"י ביה"ד. בעקבות ההזמנה לדיון השתהתה הנתבעת ורק כיומיים לפני הדיון הגישה בקשה לדחיית הדיון בנימוק שאין לה מייצג ועדיין לא הצליחה לבדה לארגן את כל החומר להגנתה. בסוף הבקשה היא גם מזכירה את הצורך להשיב על העדר ביקורי הילדים ואת הצורך להעמיד עו"ד שייצג אותה. בעקבות הבקשה נדחה הדיון לחודש וחצי. כאשר נתקיים הדיון הראשון אמנם היתה האשה מיוצגת והמייצג טען טענת חוסר סמכות מיד בתחילת הדיון. אולם האשה בכתב הבקשה שלה לא כתבה מאומה בענין חוסר סמכות. יתכן שאין לקבל טיעון זה של ביה"ד האזורי משום שיש פסיקות הקובעות שכל עוד שהנתבע מעונין בייצוג הרי הוא "כמי שאין לו פה לטעון" ואין לראות בחוסר טענת העדר סמכות כהסכמה מכללא לסמכות ביה"ד. כיון שמדובר כאן בתיק שהסמכות יכולה להיות רק עפ"י סעיף 9 לחוק שיפוט בתי הדין הרי דרושה הסכמה של שני בעלי הדין והסכמה מכללא כפי שהיתה כאן, לא תועיל. מאידך, י"ל שכיון שעדיין לא היתה תביעה בבית משפט למשפחה בזמן התביעה בבית הדין ולא בזמן ההחלטה הנדונה א"כ לא היתה ערכאה שתידון בצרכי הקטין מצד טובתו וענינו לכן אין הפרעה לסמכות ביה"ד בגין העדר הסמכה והסכמה מצד כל אפוטרופסי הקטין. ביה"ד יכול לדון בחיובים שבין האב והאם לפי המחויבות שביניהם עפ"י הסכם הגירושין, ואין זה מונע אח"כ מהקטין להגיש תביעותיו בערכאה שיחפוץ. והערה נוספת: בפס"ד בג"ץ סימה לוי נזכר כי למרות שאין לביה"ד סמכות נמשכת לדון במזונות ילדים מכח פסיקה של אשור הסכם גירושין, מכל מקום יש סמכות לביה"ד לדון בתביעה לביטול ההסכם. תביעה כזו יכולה להיות מושתתת על פגם בכריתת ההסכם (אונס, אונאה, טעות וכיו"ב), או ע"י הוכחה שנוצר מצב בהמשך השנים שבו ההסכם אינו צודק בעליל. זה בעצם מה שהאב תובע בנדיון הוא טוען שבשעת כריתת ההסכם היתה הכנסתו 15,000 ₪ לחודש ולכן יכל להיות נדיב ולתת למזונות את מחצית הכנסתו 7,500 ₪ לחודש. אולם כיום לאחר שחל שינוי קיצוני ומשכורתו פחתה ל-6,000 ₪ אין ההסכם רלוונטי ולא צודק לחלוטין. הוא גם מציין שבגלל השינוי לא יכל לשלם את המזונות ונצברו לו חובות של מאות אלפי ₪ בהוצל"פ ובבטוח לאומי. לאור הנ"ל, נראה לנו לדחות הערעור. אין צו להוצאות. (-)חגי איזירר לפנינו ערעור על פס"ד של ביה"ד האזורי מתאריך ז' באייר תש"ע לפיו ביה"ד מחליט כי הסמכות נתונה לבית הדין לדון בנושא ההסכם. לציין עוד שהאשה לא טענה בשלב הראשון לחוסר סמכות אלא כעבור שלושה או ארבעה פעמים. לטענת המערערת, אין להסיק שוב מסקנא על קבלת סמכות מהכתב הגנה הקצר שתוכנו שמבקשת לדחות הדיון היות שרצונה להיות מיוצגת תוך ציון שהאב ניתק קשר עם ילדיו באופן שבהיעדר ייצוג לא נכנסה לגופו של ענין בנוגע לסמכות. לעומת זאת כאשר היתה מיוצגת ולפני הדיון הגישה בקשה לפיה לביה"ד אין סמכות לדון בשינוי מזונות הילדים. באופן שאין לביה"ד סמכות מכוח סעיף 9 לחוק נישואין וגירושין כאשר מדובר במזונות קטנים הזכאים לתביעה עצמאית ולא היו צד בהסכם וביה"ד לא ניהל שום דיון בנוגע למזונות הקטינים טרם אישר ההסכם. לעומתו, ב"כ המשיב טוען שהמדובר במערערת שהתנגדה בשעתו לפנות לבית משפט וחזור ושנה פנתה לבית הדין הרבני לאישור הסכם גירושין. וכן המערערת לא טענה בהזדמנות הראשונה טענת חוסר סמכות בבקשה לדחיית דיון. לאחר העיון נראה שלא להתערב בפס"ד של ביה"ד האזורי היות והמדובר בטענה לביטול הסכם בנוגע לחיוב שנקבע ע"פ ההסכם עקב טענת שינוי מהותי בנסיבות שחלו לאחר הגירושין עיין פיסקה 14 לבג"ץ סימה אמיר": "... ביטוי נוסף לסמכות הנלוית כאמור מתרחש בהתקיים שינוי מהותי בנסיבותיו של ענין אשר ארע לאחר מתן פס"ד בהסכמה ההופך את המשך קיומו לבלתי צודק... ההכרה בסמכות הנלוית זו נועדה להביא לאיזון ראוי בין סופיות הדיון ופסק הדין מחד, לבין האינטרס שלא להותיר על כנו פס"ד שאכיפתו הפרה עקב שינוי נסיבות לבלתי צודקת באורח קיצוני". ומה גם שבנידוננו ביה"ד האזורי נתן נימוקים נוספים שיש בהם כדי לחזק הטיעון שקיימת סמכות לביה"ד לסמכות נמשכת ונלוית לדון בטענות המשיב. (-) ציון אלגרבלי אני מצטרף לדעת חברי שיש לדחות את הערעור. (-) בנימין בארי ניתן ביום כ"ז בשבט התשע"א (01/02/2011) הרב חגי איזירר - אב"ד הרב ציון אלגרבלי - דיין הרב בנימין בארי - דיין