פסק משלים לטענת מתנה בין אחים

ירושהסכסוך חוזיחלוקת רכוש
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria

סיכום

סכסוך בין אחים בנוגע לטענת מתנה. התובע תבע את הנתבע בסכום של 100,000 ₪. בית הדין קבע שלא ניתן לתת פסק דין קונקרטי בשלב זה כיוון שהנתבע אינו בעל יכולת תשלום כרגע. בהסכמת הצדדים, פתרה המשפחה את הסכסוך דרך צוואת האם. בית הדין קבע שבחלוקת הירושה של האם, יקבל הנתבע תחילה סכום של 100,000 ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן מתאריך 5/2014, עם הגבלה מקסימאלית של 200,000 ₪. לאחר מכן יחלקו הצדדים את יתרת הירושה בשווה. הסדר זה מהווה פשרה הוגנת המיתרת את ההפרש בין הצדדים ללא אופי של ריבית.

סכומים כספיים

debt
one_time
100,000
debt
one_time
200,000

עובדות

סכסוך בין שני אחים הנוגע לטענה של מתנה. התובע תבע את הנתבע בסכום של 100,000 ₪. הצדדים פנו לבית הדין בבקשה לקבל הנחיה לפתרון מוגדר מראש של הסכסוך. בהסכמת האם, החליטו הצדדים שהעניין יסודר במסגרת צוואתה. בית הדין ציין כי על פי דעת הנתבע עצמו אין בסיס לתביעה עכשווית, ושהנתבע אינו בעלייכולת תשלום כרגע. הצדדים חפצו בפתרון שיעוגן בצוואת האם לאחר 120 שנה (דמות הספרותית של חיי האם בעתיד).

החלטה

בית הדין קבע כי בחלוקת הירושה של האם, יקבל הנתבע תחילה סכום של 100,000 ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן עם בסיס מיום 5/2014. הסכום המקסימאלי שיעובר לנתבע הוא 200,000 ₪ גם אם ההצמדה תגיע לתוצאה גבוהה יותר. לאחר מכן יחלקו הצדדים את יתרת כספי הירושה בשווה או בדרך אחרת על פי הוראת האם. בית הדין המליץ לאם לעגן החלטה זו בצוואה. אם הצוואה לא תכתב בהתאם להחלטה, ישלם התובע לנתבע מתוך כספי הירושה את הסכום הדרוש להגיע לתוצאה זו.

נימוקים

בית הדין קבע שלא ניתן היה לתת פסק דין קונקרטי בשלב זה כיוון שעל פי דעת הנתבע עצמו אין בסיס לתביעה עכשווית, וברור שהנתבע אינו ברווחה כרגע. בית הדין הבחין בין פתרון שהיה משאיר פער כפול בין הצדדים לבין הפתרון המוצע. ההצמדה למדד היא 'הגינות בסיסית' למנוע מצב שבו הנתבע יקבל סכום חסר ערך ריאלי. בית הדין הגביל את הסכום ל-200,000 ₪ כדי שלא ייווצר מצב שהנתבע קיבל יותר מ-100,000 ₪ על חשבון התובע. בית הדין קבע שאין חשש איסור ריבית כיוון שהכסף לא נפרע מן המקבל ישירות אלא דרך חלוקת הירושה.

טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:400 פסק משלים לטענת מתנה בין אחים הערה: פסק זה ניתן כהשלמה לפסק קודם שניתן בנידון. לפסק הקודם לחץ כאן . פסק דין משלים יג. רקע בית הדין נתן פסק דין, במחלוקת שבין הצדדים. שני הצדדים פנו אל בית הדין בבקשה שבית הדין ייתן כעת פסק דין שקובע באופן סופי כיצד יוכרע הסכסוך, כאשר בהסכמת האם, העניין יסודר במסגרת צוואתה. בשלב זה, בית הדין מבקש להביע את הערכתו למשפחה כולה: לתובע, לנתבע ולאימם, על ההבנה שאין זה נכון להשאיר סכסוכים לא פתורים בתוך המשפחה, ועל החיפוש למצא דרך לפתור את אי ההבנה בצורה הגונה לטובת כל הצדדים. יד. דיון והכרעה בית הדין מבקש להבהיר, שלא ניתן היה לתת בשלב זה פסק דין קונקרטי, כיוון שאף לפי דעת הנתבע אין בסיס לתביעה עכשווית. על פי דעת רוב בית הדין, כאשר הנתבע יהיה במצב של רווחה, עליו לשלם את רוב הסכום של 100,000 ₪, כאשר ההחלטה המדוייקת ניתנה לבית הדין שיכריע בקיומו של תנאי זה. הצדדים הודיעו כאמור, שהם מבקשים הנחיה לפתרון מוגדר מראש של הסכסוך ביניהם, במסגרת צוואת האם. לאחר שיקול דעת, לדעת בית הדין, הדרך המתאימה לסיום הסכסוך במצב זה, היא חלוקת רכוש האם, לאחר מאה ועשרים שנה (אי"ה שתבורך ותאריך ימים בשלווה ונחת), בדרך הבאה: ראשית, יקבל הנתבע סך של 100,000 ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן כאשר תאריך הבסיס הוא 5/2014. הסכום המקסימאלי שיועבר לזכות הנתבע, יהיה 200,000 ₪, אף אם הצמדה למדד המחירים תגיע לתוצאה גבוהה יותר. לאחר מכן יחלקו הצדדים את כספי הירושה, בשווה (או בדרך אחרת על פי הוראת האם). יש להבהיר, שהכרעה זו, אינה דומה לזיכוי מלא של הנתבע בסכום הכסף המלא. הכרעה זו דומה לתשלום של מחצית הסכום (מוצמד למדד יוקר המחיה) על ידי התובע עצמו. שכן, אילו לאחר חלוקת הירושה, היה נדרש התובע לשלם את הסכום המלא, הרי שהפער בין הצדדים היה – כפול [1] . ההצמדה למדד, היא ההגינות הבסיסית. לא הגיוני שבעוד עשרות שנים, יקבל הנתבע סכום שלא יהיה לו כל ערך ריאלי. בנדון דידן, אין בדבר כל חשש איסור ריבית, כיוון שהכסף כלל לא נפרע מן הבן המקבל ישירות. עם זאת, הגבלנו את הסכום ל200,000 ₪ כך שלא יווצר מצב שהנתבע קיבל לידיו על חשבון התובע, יותר מ100,000 ₪. כיוון שהאם אינה חלק מן הבוררות, המלצת בית הדין היא, שעל מנת שלהכרעתנו זו יהיה תוקף הלכתי ומשפטי ללא עוררין, העניין יעוגן בצוואת האם. טו. החלטה 1. בחלוקת הירושה של האם לאחר 120, ראשית, יקבל הנתבע סך של 100,000 ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן כאשר תאריך הבסיס הוא 5/2014. בכל מקרה, הסכום המקסימאלי שיועבר לזכות הנתבע בגין החלטה זו יהיה 200,000 ₪, אף אם הצמדה למדד המחירים תגיע לתוצאה גבוהה יותר. לאחר מכן יחלקו הצדדים את כספי הירושה, בשווה (או בדרך אחרת על פי הוראת האם). 2. אם צוואת האם לא תכתב בהתאם לאמור, ישלם התובע לנתבע מתוך כספי הירושה את הסכום הנדרש על מנת להגיע לאותה תוצאה 3. בית הדין ממליץ לאם לעגן החלטה זו בצוואה. 4. ההחלטה ניתנה ביום יג' בסיוון תשע"ד, 11 ליוני 2014. ובזאת באנו על החתום ________________ הרב אהרן כ"ץ ________________ הרב שלמה אישון, אב"ד ________________ הרב סיני לוי הערה: פסק זה ניתן כהשלמה לפסק קודם שניתן בנידון. לפסק הקודם לחץ כאן . [1] ניתן דוגמה להמחשה: לאחר ירושה בשווי של 1 מ' ₪, כל צד היה מקבל 500 א' ₪ - בהנחה ששני האחים יורשים בשווה. לאחר מכן, היה משלם התובע 100 א' ₪, התוצאה היתה 400 א' לתובע, ו600 א' לנתבע. לעומת זאת, על פי ההכרעה שלפנינו - עבור ירושה בשווי של 1 מ' ₪ לדוגמה, החלוקה תהיה 450 א' לתובע, ו550 א' לנתבע. נושאים חוב (הלוואה) - חוזה (הסכם/התחייבות) > חוב (הלוואה) > פרעון וגבייה של חוב > שינוי ערך המטבע > הצמדה > הצמדה של חוב למדד ריבית > מצד שלישי > ההיתר

פסקים קשורים