ניסיונו של בעל דין שנקבע כי ניסה להונות את בית הדין לטפול את האשם על מזכירות בית הדין שלא בדקה את הקבלה שהגיש
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
דיינים: הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוזאילוז בית דין: עו"ד שי זילברברג, עו"ד דפנה בן דוד
פסקים קשורים
ניסיונו של בעל דין שנדרש להפקדת ערובה עם כל בקשה להונות את בית הדין באמצעות הגשת אסמכתה להפקדתה כביכול – קבלה על הפקדה קודמת
מניעות בית דין לבטל החלטות קודמות שלו ללא נימוק ושלא בעילה של טעות שנתגלתה בהן או עובדות או ראיות חדשות שנתגלו
הגבלת זמנה של הגשת ערעור לעומת אי־הגבלת סתירת הדין בשל ראיות חדשות
בין טענות 'ערעוריות' לבקשה לסתירת הדין; דחייתה וגינויה של העלאת טענת בגידה בהליך שאינה נוגעת אליו
בעל דין שאינו מיוצג – בין 'פתח פיך לאִלם' ל'אל תעש עצמך כעורכי הדיינין'; ערעור בטענות שאפשר שיתאיינו עד למועד הדיון
ערעור על החלטת דיין שלא לפסול עצמו שעיקרו הכפשות, טענות שלא ממין העניין, טענות שלא עלו בבית דין קמא והסותרות לטענות אחרות של המבקש