הליך ישוב סכסוך לצורך תביעה לביטול הסכם

הליך ישוב סכסוך לצורך תביעה לביטול הסכם בית הדין האזורי תל-אביב - יפו בפני כבוד הדיינים: הרב רפאל זאב גלב כ"ד בשבט התשפ"ב בא כוח התובעת עו"ד טל גרינברג הליך ישוב סכסוך לצורך תביעה לביטול הסכם נושא הדיון: הליך ישוב סכסוך לצורך תביעה לביטול הסכם בפנינו בקשת המבקשת לבטל את הדיון שנקבע בענין תביעה לביטול הסכם הגירושין, היות ולא קדמה לו הליך ישוב סכסוך בהתאם לחוק ולתקנות. ביום 21.07.20 הופיעו הצדדים בפני ביה"ד, ובעזרתו גיבשו הסכם הגירושין שאושר בפניו וקיבל תוקף של פסק דין. הצדדים התגרשו בו ביום. ביה"ד קבע מועד דיון לתאריך 26.12.21. הדיון התקיים בפנינו, בדיין יחיד. לדברי המשיב בדיון הגירושין היו פיקציה. לדבריו, הם עדיין נשואים, הוא מסרב ליתן גט ועומד על דרישתו לביטול הסכם הגירושין. ביה"ד הורה על רישום הצדדים ברשימת מעוכבי נישואין וקבע מועד לדיון ליום 24.01.22. בתאריך 20.01.22 התקבלה בקשת המבקשת לדחות את הדיון שנקבע בנימוק כי לא קדם לו הליך יישוב סכסוך. 1. זה לשון החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה בעניין הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישת מהו"ת (תיקון מס' 3) תש"ף-2020 בסעיף 3 ס"ק (א): 'המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך': 2. הגדרת ה'תובענה' הזקוקה תחילה לבקשה ליישוב סכסוך, בסעיף 2 לחוק: תובענה - תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: - בקשה לאישור הסכם - ערעור ובקשת רשות ערעור - תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט. - בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ,התשי"ח-1958 3. לפי האמור, לכאורה צודקת המבקשת בטענתה שיש להצריך גם בנידוננו להקדים הליך יישוב סכסוך, שהרי החוק מחריג ארבעה חריגים בלבד הכוללים בין השאר תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית קודמת, אך לא כאשר מדובר בתביעה לביטול הסכם גירושין - נדון דנן. . אמנם ועל אף האמור, לענ"ד כוונת החוק בקביעת החריגים שונה בתכלית, וכוללת כאמור גם את מקרה דנן בתביעה לביטול הסכם גירושין, ואפרש דבריי: הנה כוונת המחוקק בקביעת חוק זה הינה שיש לסייע לבני זוג ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ודרכי שלום, ולצמצם ככל שניתן את הצורך בקיום התדיינות משפטית. על כן קבע המחוקק שיש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, שבה יחידת הסיוע תסייע לבני הזוג בפתרון הסכסוך מתוך נועם ורגיעה ומתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך, וכפי שהמחוקק בעצמו קבע בסעיף 1 תחת הכותרת 'מטרת החוק', יעויין שם. מעתה יש לומר, שכל זה שייך רק בתובענות שכל מהותם הינה דיון מחודש בכלל הטענות של הצדדים כל המשתמע מכך, כגון בקשה לשינוי פסק דין או עיון מחודש, ביטול חיוב מזונות, שינוי זה או אחר כגון הפחתה או הגדלה, או שינוי בהחלטה בעניין הסדרי שהות וראייה, שכיון שעניינים אלה נפתחים מחדש, הרי הם נחשבים מעין תובענה חדשה, ועל כן הם מחויבים בהגשת בקשה ליישוב סכסוך בהתאם לאמור בחוק לפי סעיף 3 (א) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה הנזכר. שונים הדברים בתכלית כאשר מדובר בבקשה לכפיית ציות וביצוע של החלטות שניתנו ע"י הערכאה השיפוטית, שבמקרה זה אין אנו באים לדון מחדש, אלא הבקשה מתמקדת רק ביישומו של פסק הדין וביצועו, ואין אנו עוסקים בעצם הסכסוך שבין הצדדים, שכאמור כבר הגיע על פתרונו באמצעות פסק הדין שניתן, ועל כן במקרה זה אין צורך להקדים הליך יישוב סכסוך, וכפי שכבר נקבע בסעיף 18 (ב) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה כדלהלן: 'אין באמור בתקנות אלה לגרוע מזכותו של צד להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת בלא להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך [...] בהליכים לצורך אכיפה וביצוע של החלטות קודמות לרבות לפי פקודת בזיון בית המשפט'. לאור הדברים האמורים נבין היטב את המכנה המשותף של ארבעת החריגים שהוזכרו בחוק, שהרי בכל אחד מהם אין כוונת המבקש שבית הדין יפתח את הסכסוך מראשיתו וידון בו, שהרי את זה בית הדין כבר עשה והגיש את הכרעתו באמצעות פסק הדין שניתן. מטרת הבקשה הינה כשלב וכנדבך נוסף לאור הכרעת ומסקנת הדין בפסק הדין. לאמור לעיל עולה, כי הגדרת הוראת החוק והחריגים שהוזכרו בו, אינם בתור 'סיבה' אלא 'סימן'. מוטלת עלינו החובה לעיין בעומקם של דברים, שורשם וסיבתם, ובהחלט ישנם עוד כמה מקרים שאין צורך בהם להגיש בקשה ליישוב סכסוך תחילה – הגם שהם אינם מנויים בתוך ארבעת החריגים שהחוק מצא לנכון לפרטם. מסקנת הדברים היא שיש לדחות את הבקשה ולהורות על קביעת דיון בהקדם על פי יומנו של בית הדין. לאור הדברים האמורים מוחלט בזאת כדלהלן: א. בקשת המבקשת נדחית. ב. על הצדדים להרגיע את המערכת לטובתם ולתועלתם בפרט לאור העובדה כי ארבעת הקטינים נמצאים בתווך. ג. אני קובע לצדדים מועד לדיון בתביעת המבקש לביטול ההסכם, ליום שני 07.02.22 בשעה 11:00. ד. אם ברצון מי מהצדדים להגיש ערעור על החלטה זו, הרשות בידו בהתאם לחוק. אך יש לעדכן את ביה"ד בהקדם האפשרי כדי שנוכל לשחרר את התאריך שנקבע לדיון. ה. החלטה זו ניתנת לפרסום לאחר השמטת פרטים אישיים כנדרש. ניתן ביום כ"ד בשבט התשפ"ב (26/01/2022). הרב רפאל זאב גלב עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה