תביעה נגד משרד שידוכים שלא הציע הצעות רלוונטיות 78024

בעניין שבין אדם שחתם על חוזה עם משרד שידוכים משרד שידוכים תמצית העובדות המוסכמות הצדדים חתמו על הסכם בוררות של רשת בתי הדין והסמיכו את הח"מ לדון בתביעה כדן יחיד. עיקרה של המחלוקת שלפנינו בתביעה להחזר תשלום ששולם למשרד שידוכים בטענה שהמשרד לא סיפק את השירות אותו הבטיח. להלן פירוט העובדות המוסכמות. הנתבעת מיוצגת ע"י מנהלה, שלצורך הנוחות יכונה 'הנתבע'. ביום 5/12/2017 נפגש התובע עם הנתבע במשרדו ברמת גן. הנתבע הסביר לתובע על שירותי משרדו, התובע פירט את דרישותיו בפני הנתבע: בחורה דתית או מסורתית; ישמח לעוד ילדים; מעוניין ברווקה או גרושה +2; רזה; לא משנה איזה עדה, אם ספרדיה שתהיה עם מנטאליות אשכנזית. הצדדים חתמו על חוזה ובמעמד החתימה שילם התובע לנתבע סך של 6,962 ש"ח. ההתניה שכתובה בחוזה המקורי, שלא תהיה באפשרות התובע לדרוש החזר דמי הרשמה, נמחקה ע"י הצדדים. הוסף בכתב יד, שאם בעוד שנה מאותו היום התובע ירגיש מרומה, החברה מסכימה ללכת איתו לדין תורה במרכז הארץ, ומתחייבת לקיים את כל מה שביה"ד יחליט. ההצעות שהוצעו לתובע: כשבועיים לאחר הפגישה בין התובע לנתבע, הנתבע פנה לתובע והציע לו בחורה בשם י' אך התובע עדכן שאינו פנוי באותו זמן. כשבועיים לאחר מכן הוא התפנה, אולם הבחורה לא הייתה מעוניינת. ביום 06/01/2017 הציעו לו בחורה בשם ג', דתיה גרושה+5. ביום 10/1/2017 הציעו לו בחורה בשם א', רוקה בת 44. ביום 18/01/2017 הציעו לו בחורה בשם ב' בת 38 גרושה+1. התובע ביקש לראות תמונה והבחורה סירבה, ולכן ההצעה ירדה מהפרק. ביום 25/01/2017 הוצעה לו בחורה בשם ג', ולאחר ששלחו לה את התמונה שלו היא סירבה להיפגש. ביום 12/02/2017 הציעו לו בחורה בשם ד' בת 38 גרושה +4, והתובע סירב בגלל מס' הילדים. ביום 27/02/2017 הוצעה לו בחורה בשם ה', והתובע אמר שכבר הכירו לו אותה בעבר והוא פחות מתחבר אליה. ביום 02/03/2017 הוצעה לו בחורה בשם ו', ולאחר שראתה תמונה של התובע אמרה שהמראה לא מתאים לה. ביום 13/04/2017 הוצעה לתובע בחורה בשם ז', אולם התובע עדכן שהערב הוא אמור לצאת עם משהי כך שבינתיים לא רלוונטי. לאחר מכן הם נפגשו והתובע אמר שלצערו אינם מתאימים מבחינת הרמה הדתית. ביום 29/05/2017 הוצעה לו בחורה בשם ח', והתובע אמר שאינה מוצאת חן בעיניו לאחר שראה את תמונתה. לאחר מכן הוצעה לו בחורה בשם ט', אך התובע עדכן שאינו פנוי כעת כי התחיל קשר חדש. לאחר מכן, כשחזר ועדכן שהוא פנוי, הבחורה כבר לא היתה פנויה. ביום 10/08/2017 הוצעה לתובע בחורה בשם י', והם אכן נפגשו, אך לא היתה התאמה. ביום 27/08/2017 הוצעה לו בחורה ממקום רחוק ממנו, והתובע סירב בגלל המרחק. בנוסף לכל הנ"ל היו עוד הצעות שחלקן ירדו מהפרק כתוצאה מסירובן של הנשים עוד לפני הפגישה, מבחינת חוסר התאמה מפאת מספר הילדים או המראה. טענות התובע התובע טוען שבפגישה הראשונית נאמר לו שלאור הנתונים שמסר, יש להם הרבה הצעות שיתאימו, ותוך חודש הוא יתחיל לקבל הצעות רלבנטיות. במהלך השנה בה התחייב הנתבע לספק שירותי שידוכין הוצעו לתובע מעט מאוד הצעות, ורק הצעה אחת הגיעה לכלל פגישה. רוב ההצעות לא היו מתאימות, וחלק מהבחורות אף לא ידעו שמסרו לתובע את הפרטים שלהן. כמו כן פניות שנעשו ע"י התובע למשרדי הנתבע ע"מ להשיגו ולשוחח עמו נדחו, והנתבע נמנע מלחזור אליו ברוב הפעמים. התובע טוען שהוא מרגיש מרומה ומנוצל והוא דורש את כספו חזרה, ובנוסף סכום של 2,000 ש"ח כפיצוי על אובדן שעות עבודה. טענות הנתבע הנתבע טוען שהוא עמד בהתחייבותו לתובע. נתוני התובע הוכנסו למחשב והוכן לו כרטיס, ניתנו לו מעל 36 הצעות, העונות לדרישותיו, ואין זו אשמת הנתבע אם ההצעות לא יצאו לפועל. מפורש בחוזה שאין התחייבות למס' פגישות מסוים, משום שאי אפשר להתחייב לכך. דיון - האם הנתבע עמד בהתחייבותו על פי ההסכם שבין הצדדים השאלה המרכזית שעל בית הדין לברר היא האם הנתבע עמד בהתחייבויותיו כלפי התובע, שאלה זו תכריע בעצם את כל הדיון. בכדי לענות על שאלה זו בית הדין יקבע מה הייתה ההתחייבות ולאחר מכן יבדוק האם היא קוימה. ע"פ החוזה ומה שסיכמו הצדדים ביניהם, הנתבע התחייב לפעול על מנת לבנות מערכת רחבה של בחורות פוטנציאליות שיוכלו להתאים לתובע לצורך נישואין, וזאת במשך שנה. בחוזה נכתב שהתובע לא יוכל לדרוש תוצאות ממשיות או מספר מסוים של הכרויות או טיבן. לדעת בית הדין, פרשנות החוזה בין הצדדים היא שעל הנתבע להציע לפתחו של התובע הצעות שיתאימו לדרישותיו, כפי שפורטו בפגישה הראשונית ביניהם. לדעת בית הדין קשה לומר, שהנתבע לא ביצע את התחייבותו ע"פ החוזה שנחתם בין הצדדים, שהרי בסופו של יום הנתבע הציע כ- 40 מועמדות לתובע, ואף אם חלקן לא התאימו לדרישות הבסיסיות של התובע, בעסק כמו שידוכים ידוע מראש שחלק מההצעות לא יתאימו באופן מוחלט לדרישות הראשוניות, וכן יכולות לעלות הרבה תקלות אף אם ההצעות עומדות בדרישות. על כל פנים, לפי ההתחייבות שמופיעה בחוזה שהיא 'לבנות מערכת רחבה ככל האפשר, על מנת להגדיל במשך הזמן את סיכויי פעולותיה' וההתניה שלא יהיה ניתן לדרוש תוצאות ממשיות או מס' מסוים של הכרויות, בית הדין אינו יכול לקבוע שהנתבע לא עשה את המאמץ המתחייב מצידו להציע הצעות סבירות, ואינו יכול לחייב את הנתבע בהשבת הכסף מסיבה זו. סעיף בחוזה שאי אפשר לדרוש החזר דמי רישום בכל מקרה לגבי הסעיף הקובע שבכל מקרה דמי פתיחת התיק לא יוחזרו, סעיף זה נמחק. גם אילו לא היה נמחק, כבר התייחסנו לכך בפס"ד 73064 (מפורסם באתר הרשת), ושם קבענו שהסעיף כמות שהוא אינו חל בכל מקרה ומקרה. ברם, כאמור, בנדון דידן הנתבעת הציע לתובע מספר לא מבוטל של הצעות, ועמדה בהתחייבויותיה. טענה להפרזה בגובה דמי השדכנות בין הטענות שהעלה התובע שהסכום ששולם לא מתאים לשירות שהוא קיבל. נושא זה כבר נידון בפסק הדין שהזכרנו לעיל. המהר"ם מרוטנברג פסק כי במקרה שאדם הבטיח לשדכן שכר מופרז, הוא אינו חייב לשלם את השכר המופרז. כך מבואר בשולחן ערוך חושן משפט וברמ"א הלכות אבידה ומציאה סימן רס"ד סעיף ז': "וכן מי שברח מבית האסורים והיתה מעבורת לפניו, ואמר לו: העביריני ואני נותן לך דינר, והעבירו אין לו אלא שכרו הראוי לו... הג"ה... ובשדכנות אין לו אלא שכרו אף על פי שהתנה עימו לתת לו הרבה (הרא"ש כלל ק"ה, סימן א', ובמרדכי פ' הגוזל בתרא בשם מוהר"ם" כלומר, כאשר אדם הבטיח שכר מופרז לאחר כדי שיציל אותו, הוא פטור מתשלום השכר המופרז. וכך פוסק הרמ"א שם בעניין השדכנות. אבל בנידון שלנו יש לפטור בכל מקרה את הנתבע מטענה זו. בשולחן ערוך שם בסעיף ח' כתב שאם הכסף כבר שולם לא ניתן לתבוע את השבתו (והרחיב בעניין בעל הפתחי תשובה סימן רס"ד סעיף קטן ח'). טעם הדבר הוא, שהתשלום מהווה הסכמה ברורה, ושוב אין מקום לטענת מקבל השירות ש"משטה הייתי בך בהסכמתי לתשלום מופרז". הש"ך במקום קובע שבמקום שאין לשדכנות קצבה יש לשלם מה שהובטח. כל שכן כאשר על ההסכמה חתמו התובעים בחוזה ברור, שלא שייכת טענת השטאה והם מחויבים לגמרי על פי החוזה. ה"קצות החושן" מוסיף שם בסעיף קטן ג': "היכא דיש לו הפסד קצת מגלגלים עליו את הכל. ואם כן בשדכנות כיוון שרוב פעמים שמפסיד השדכן בביטול ימים ושעות, על כל פנים פרוטה שהיה יכול להרוויח, מגלגלים עליו את הכל ומחויב לשלם לו מה שפסק". במקרה שלפנינו הנתבע מחזיק משרד ועובדים, יש לו הוצאות ברורות בנתינת השירות. על כן, בכל מקרה חייב המתחייב לשלם מה שסוכם. עוד נוסיף שבמקרה שלפנינו לא הוכח שהמחיר הוא באמת מופרז, וכל שדכן מתנהג בנושא זה אחרת. לכן אין ספק שמוטל על התובע לשלם את אשר הובהר בחוזה מה גם שנעשה קניין ברור בחוזה להתחייבות זו. שיקולים נוספים מטעם פשרה למרות האמור לעיל ובהתחשב במספר ההצעות הקטן שהבשילו לכדי מפגש בין התובע ומועמדות, ומכוח הסמכות שיש לדיין לפשר, אני מחייב את הנתבע להמשיך להציע לתובע הצעות, כך שיביא לעוד שלוש הצעות נוספות שיבשילו לכדי מפגשים בין התובע ובין מועמדות לנישואין. וזאת ללא כל תשלום נוסף. בכך וודאי שיצא הנתבע ידי חובתו בנושא זה. החלטה: הנתבעת תציע לתובע שלוש הצעות חדשות נוספות שיבשילו לכדי מפגשים, ללא כל תשלום. הוצאות בית הדין יחולקו באופן שווה בין התובע לנתבע. לפיכך על הנתבעת, משרד השידוכים, לשלם לתובע, סך 250 ₪ בתוך 35 יום מיום מתן פסק הדין. פסק הדין ניתן ביום א בסיון תשע"ח 15 במאי 2018 ________________ הרב אהרן כ"ץ אב בית הדין ארץ חמדה-גזית