סיכום
תביעה בשל ביטול חוזה מכר דירה. הקונה (א') חתם חוזה קניה מהמוכר (ב') לרכישת דירה וחלקת קרקע וקרוון בתנאי התקבלות ליישוב. משפחת א' גרה בקרוון זמנית מספטמבר 2003 לספטמבר 2004, אך נדחתה מהקבלה ליישוב. הקונה תבע את השקעתו בקרוון בסך 6,000$ והנוזל טען לשכר דירה בתקופה שגרה בה משפחת א' בקרוון (1,200$), דמי ניקיון (800 ש"ח), עלויות חשמל, קנס על הפרת חוזה (20,000$) ופיצוי עגמת נפש. בית הדין קיזז את התביעות וחייב את המוכר לשלם 4,400$ (6,000$ פחות 1,200$ שכ"ד ו-400$ ניקיון) במשך שלושים ימים.
עובדות
בתאריך 8.1.03 חתמו הצדדים על חוזה קניה של דירה, חלקה וקרוון בתנאי התקבלות ליישוב. בתאריך 1.9.03 נכנסה משפחת א' ליישוב וגרה בקרוון של משפחת ב'. בתאריך 16.3.04 נדחתה משפחת א' על ידי ועדת קליטה. בתאריך 9.6.04 נתקבלה דחייה סופית מאסיפת החברים. בתאריך 1.9.04 עזיבה סופית. משפחת א' שיפצה את הקרוון בהשקעה של 6,000$. משפחת א' גרה בקרוון בחודשים יוני-אוגוסט 2004 לאחר החלטת הדחייה. קיימם מכתבים המצביעים על התנהגות חריגה של משפחת א' ואי תשלום מסים וחובות ליישוב.
החלטה
בית הדין קבע שהתביעה של משפחת א' עבור השקעה בסך 6,000$ בקרוון היא צודקת מכיוון שבוצעה בהסכמת בעלי הנכס. חייב את משפחת ב' לשלם למשפחת א' סך של 4,400$ (6,000$ בניכוי 1,200$ שכ"ד ו-400$ דמי ניקיון). דחה את התביעה על קנס של 20,000$ על הפרת חוזה, שכן לא היתה הפרה זדונית. דחה את התביעה עבור עלויות חשמל שנגרמו למשפחה ג', מכיוון שהיא גרמא רחוקה. דחה את תביעות שני הצדדים על פיצוי עגמת נפש.
נימוקים
בית הדין קבע שההשקעה בקרוון צודקת מכיוון שבוצעה בהסכמת בעלי הנכס לשיפור הנכס. לגבי שכ"ד בתקופה יוני-אוגוסט 2004, בית הדין פסק שתקופה זו לא היתה לקראת עתיד כניסתם לדירה, מכיוון שלאחר שנודע שהישוב דחה אותם, מכירת הנכס הייתה מותנית בהתקבלות ליישוב, ולכן לא צודק לומר שיכלו לגור ללא תשלום שכ"ד. לגבי דמי ניקיון, בית הדין חלק בטענת משפחת א' שהלכלוך היה מקודם, אך כחלק מפשרה חייב חצי מהסכום בלבד. התביעה על עלויות חשמל נדחתה כגרמא רחוקה. התביעה על קנס בגין הפרת חוזה נדחתה מכיוון שלא היתה הפרה זדונית - הדחייה מהישוב לא נגרמה בכוונה מצד משפחת א'. עגמת נפש נדחתה מצד שני הצדדים מכיוון שקשה להעריכה בכסף ובזמנינו אינה מקובלת.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:68 חוזה מכר דירה שבוטל בגלל שהקונה לא התקבל ליישוב תשס"ז/5 התובע: מר א', קונה דירה ושוכר קרוון בחוזה שבוטל. הנתבע: מר ב', המוכר והמשכיר. אודות: רכישת דירה ונושאים הקשורים לכך. תיאור הרקע: מר א' חתם חוזה קניה ממר ב' לרכישת בית + חלקת קרקע + קרוון, בתאריך 8.1.03, בחוזה היה תנאי שזה חל באם נתקבל לישוב, בתאריך 1.9.03 נכנסה משפחת א' לישוב וגרה בקרוון של משפחת ב' ב 16.3.04 נדחתה המשפחה ע"י ועדת קליטה, ב 9.6.04 דחיה סופית ע"י אסיפת חברים, ב 1.9.04 עזיבה סופית. טענות הצדדים: התובע: בהסכם שבינינו היה סעיף שאנו נהיה זכאים לגור בקרוון ללא שכ"ד באם הדירה לא תועמד לרשותנו החל מהזמן שהדיירים יתפנו ממנה, ואנו גרנו שם גם בחודשים יוני – אוגוסט 2004. אנו שיפצנו את הקרוון ולפי ההסכם בעל הנכס אמור היה להחזיר לנו את ההשקעה בסך 6,000$, עד כה לא קיבלנו כלום. קיבלנו את מכתב ההודעה שלא נתקבלנו שבועיים אחרי המועד שהיינו אמורים להכנס לדירה, וכן יש גם זמן לפינוי לא מיד, כמובן נגרמה לנו עגמת נפש גדולה ואנו תובעים גם זה. הנתבע: יש לנו תביעות כנגד. א. אנו תובעים שכר דירה עבור שלשה חדשים, יוני, יולי, אוגוסט שלדעתנו הוא צריך לשלם עבורם, כי זה לא כלול בהסכם שבינינו שהם זכאים לגור בקרוון עד כניסתם לדירה, היות והוחלט שהמשפחה נדחתה ואינם אמורים להישאר בישוב ולהכנס לדירה, הסכום הוא 1,200$. ב. עבור עבודות נקיון שהם השאירו הרבה פסולת עלות העבודה הסתכמה בסך 800 ש"ח. ג. תשלום עבור הנחת קו חשמל לטובת משפחת ג', שהיה נמנע מאתנו אם החוזה בין א' לב' היה יוצא לפועל. ד. בחוזה מוזכר שאם צד אחד מפר הפרה יסודית את החוזה, יחויב בקנס של 20,000$, בנסיבות שהיו התנהגותה של משפחת א' גרמה לאי קבלתה לישוב, היא גרמה לכך ולכן חייבים לשלם את הקנס. ה. כמו כן נגרמה לנו גם עגמת נפש גדולה ואנו תובעים פיצוי על זה. בתיק ישנם כמה מכתבים מאישים מרכזיים בישוב המצביעים על התנהגות חריגה של משפחת א', וכן על אי תשלום מסים וחובות אחרים לישוב, שכנראה גרמו לאי קבלתם ע"י החברים, דבר שהוא נדיר מאז הקמת הישוב. ע"כ עיקרי הטענות הצדדים עוד הרחיבו והסבירו בעל פה אולם זו התמצית. בירור הדין לאחר העיון בנושא הנידון סבור בית הדין שתביעת מר א' עבור ההשקעה בסך 6,000$ היא צודקת, היות וזה נעשה בהסכמת בעלי הנכס לשיפור הקרוון. אולם יש לקזז מזה את תביעות הנגד של מר ב'. ביחס לשלושת החדשים שמשפחת א' גרה, היות והזמן הזה לא היה לקראת עתיד שיכנסו לדירה, מסתבר מאד שאין זה כלול בהסכם שהם באים לגור בקרוון ללא שכ"ד, ההסכם המדובר הוא אם אמורים להיכנס לבית, אבל למעשה מדובר לאחר שנודע שהישוב דחה אותם, וכל מכירת הנכס היתה מותנית במידה והמשפחה מתקבלת לישוב, ולכן לא שייך לומר שיכולים לגור ללא תשלום של שכר דירה. אי לכך יש לנכות סך 1,200$. ביחס לתביעת משפחת ב' דמי נקיון בסך 800 ש"ח, היות ומשפחת א' טענה שהלכלוך שהיה שם נשאר מזמן והיה מקודם ולא הם גרמו לזה, נראה לבית הדין בתור פשרה לחייב חצי מהסכום דהיינו סך 400 ש"ח בלבד. בנוגע לקו החשמל לא נראה שניתן לחייב את משפחת א' כי זו גרמא רחוקה, ואין אדם מתחייב בחיוב כזה, כאשר האדם שהוציא עשה על דעת עצמו. ביחס לקנס עבור הפרת חוזה , נראה לבית הדין שלא היתה כאן הפרת חוזה במזיד, כפי שנטען שהם בהתנהגותם גרמו שהישוב לא קיבל אותם, ולכן לא יצא לפועל ביצוע החוזה. אי לכך אין לחייב את משפחת א' בקנס 20,000$ על הפרת החוזה, הם לא עשו את זה בזדון. ביחס לעגמת נפש שנגרמו לכל צד, אין ספק לבית הדין שהיו עגמת נפש לכל צד וקשה לקבוע למי יותר ולכן סבור בית הדין שלא לחייב אף צד שום חיוב ממוני, ומה גם שבזמננו לא מקובל לחייב תשלום ממוני עבור צער ועגמת נפש. לסיכום: יש לנכות מסך 6,000$ שמשפחת ב' אמורה לשלם למשפחת א', את שכר הדירה בסך 1,200$, ועוד 400 ש"ח דמי נקיון. שאר התביעות אין עליהן חיוב ממוני בפועל. יש לבצע את התשלום לא יאוחר משלושים יום מעת הגעת פסק הבוררות לידם. בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב ישראל הירשנזון נושאים חוב (הלוואה) - חוזה (הסכם/התחייבות) > חוזה (הסכם/התחייבות) > אומדנה בהתחייבות > סבירות מגבילה התחייבות הפרת החוזה > קנס מוסכם > טענה שגרמו לביטול החוזה על ידי מעשיהם נזיקין > תשלומים בנזיקין > עוגמת נפש > בזמנינו עוגמת נפש > שקשה להעריכה בכסף