תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 38.

מַתְקֵיף לַהּ רָבָא, וְלֵימָא לֵיהּ: כּוּרְכְּמָא דְרִישְׁקָא זַבֵּינִי לָךְ, עֲקוֹר כּוּרְכְּמָא דְרִישְׁקָא, וְזִיל! אֶלָּא אָמַר רָבָא: בְּבָא מֵחֲמַת טַעֲנָה. אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי: וְאִי כּוּרְכְּמָא דְרִישְׁקָא זַבֵּין לֵיהּ, מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד? אִיבְּעִי לֵיהּ לְמַחוֹיֵי. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָנֵי מַשְׁכְּנָתָא דְסוּרָא – דִּכְתִב בְּהִי הָכִי: ״בְּמִישְׁלַם שְׁנַיָּא אִלֵּין, תִּיפּוֹק אַרְעָא דָּא בְּלָא כְּסַף״; אִי כָּבֵישׁ לֵיהּ לִשְׁטַר מַשְׁכַּנְתָּא, וְאָמַר: ״לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי״ – הָכִי נָמֵי דִּמְהֵימַן?! מְיתַקְּנִי רַבָּנַן מִילְּתָא דְּאָתֵי בַּהּ לִידֵי פְסֵידָא? אֶלָּא אִיבְּעִי לֵיהּ לְמַחוֹיֵי; הָכָא נָמֵי, אִיבְּעִי לֵיהּ לְמַחוֹיֵי, מַתְנִי׳ שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַחֲזָקָה – יְהוּדָה, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהַגָּלִיל. הָיָה בִּיהוּדָה וְהֶחֱזִיק בַּגָּלִיל, בַּגָּלִיל וְהֶחֱזִיק בִּיהוּדָה – אֵינָהּ חֲזָקָה, עַד שֶׁיְּהֵא עִמּוֹ בִּמְדִינָה אַחַת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא אָמְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בְּאַסְפַּמְיָא – וְיַחְזִיק שָׁנָה, יֵלְכוּ וְיוֹדִיעוּהוּ שָׁנָה, וְיָבֹא לְשָׁנָה אַחֶרֶת. גְּמָ׳ מַאי קָסָבַר תַּנָּא קַמָּא? אִי קָסָבַר מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה, אֲפִילּוּ יְהוּדָה וְגָלִיל נָמֵי! אִי קָסָבַר מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לָא הָוְיָא מֶחָאָה, אֲפִילּוּ יְהוּדָה וִיהוּדָה נָמֵי לָא! אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל אָמַר רַב, לְעוֹלָם קָסָבַר: מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה, וּמִשְׁנָתֵינוּ – בִּשְׁעַת חֵירוּם שָׁנוּ. וּמַאי שְׁנָא יְהוּדָה וְגָלִיל דְּנָקֵיט? הָא קָא מַשְׁמַע לַן –