סיכום
ויכוח בין תושב מושב לבין האגודה השיתופית על החזקה בקרקעות החקלאיות. התובע טוען שתפס 120 דונם של קרקע מידי ערבים וגירש אותם, והקים בה דיר צאן, וכעת האגודה רוצה להטיע בה מטע גדגדן ולסלק אותו. הנתבע טוען שהוא חייב חובות לישוב וטרם שילם, וכי השאלה של בעלות על הקרקעות בדיון משפטי בין המינהל לחטיבה להתישבות. בית הדין החליט שבשלב זה אין מקום לתת פסק סופי על ההחזקה בקרקעות, כיוון שעצם הבעלות על הקרקעות עדיין בדיון משפטי, ורק לאחר שיפסק על הבעלות יהיה מקום לדון בתביעת התובע.
עובדות
התובע הוא תושב במושב. האגודה השיתופית הקצתה לו קרקע להקמת דיר צאן. התובע תפס 120 דונם של קרקע שבהם עבד גם ערבים וגירשם מהשטח. התובע טוען שעבד קשה לתפוס את הקרקעות ולהחזיק בהן, והוא השיתוף עזר לו בשנים קודמות אך לא בשנה האחרונה. כעת יש נגד התובע שני משפטים מצד הפרקליטות. האגודה השיתופית מעוניינת לטעת בחלק מהקרקעות (30 דונם) מטע גדגדן. התובע חייב חובות לישוב וטרם שילם אותן. ישנו ויכוח בין המינהל לחטיבה להתישבות על החזקה בקרקעות הנדונות.
החלטה
בית הדין החליט שאין מקום לתת פסק סופי בוררות בעניין ההחזקה על הקרקעות בשלב זה. בית הדין סבור שעל פי הנסיבות, לא ניתן להוציא פסק קבוע כיוון שעצם השאלה של בעלות על הקרקעות היא בדיון משפטי בין גורמים אחרים (המינהל והחטיבה להתישבות), וממתינים להחלטה בנושא זה. רק לאחר שיפסק שהקרקעות עוברות לחטיבה להתישבות, יהיה מקום לדון בתביעתו של התובע כנגד האגודה השיתופית.
נימוקים
בית הדין סבור שבנסיבות הקיימות לא שייך להוציא פסק קבוע, כיוון שעצם הבעלות על הקרקעות היא בדיון משפטי משל עצמו, שאיננו יודעים מה תהיה ההחלטה בו. ההחלטה על בעלות הקרקעות היא תנאי מוקדם ליכולת בית הדין להכריע בתביעה, ולכן יש לחכות לסיום הדיון החיצוני לפני הוצאת פסק סופי. בית הדין ציטט את הפתגם 'אמת והשלום אהבו' וקרא לצדדים להבין את רוח הדברים.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:405 ויכוח על קרקעות במושב הערה: לפסק זה ניתנו שני פסקי המשך. לפסק ההמשך הראשון לחץ כאן . לפסק ההמשך השני לחץ כאן . תשס"ג / 14 בירור דברים שבין התובע: מר א'. לבין הנתבע: האגודה השיתופית מושב ב' המיוצגת ע"י ב'. בנוגע: לחזקה על קרקעות. טענות הצדדים: א': אני תושב ב', האגודה השיתופית הקצתה לי קרקע להקמת דיר צאן וכתוצאה מזה הרחבתי את שטחי המרעה ותפסתי 2100 דונם מרעה שהמנהל והסוכנות נאותו בסופו של דבר על פי הסכמתי שזה ייהפך לשטח מיתאר של הישוב. אני פעלתי רבות לתפיסת קרקעות מידי הערבים וכעת תפסתי 120 דונם שאני מעבד אותם ושמעתי שהאגודה השיתופית רוצה לטעת שם מטע גודגדן ולסלק אותי מהשטח. אני תפסתי וגירשתי את הערבים, השיתוף לא עזר לי בעצם התפיסה, אמנם בשנים שעברו תמכו בי ועזרו, ובשנה האחרונה לא עשו דבר. כעת יש נגדי שני משפטים מצד הפרקליטות והשיתופי לא נוקף אצבע לעזר לי, אני רוצה ש 120 דונם יישארו בחזקתי, זה מקור הפרנסה שלי. ב': ישנם דברים שא' פנה למזכירות ואני לא אחראי על מה שהמזכיר משיב, אני מרכז של השיתוף, אנו פועלים גם כן להחזרת בעלות יהודית בדרום הארץ, אלא שאנו איננו יכולים לפעול בניגוד לחוקים. בינתיים ישנו ויכוח בין המנהל ובין החטיבה להתישבות על החזקה באדמות שמדובר ואם האדמות יעברו לחטיבה להתישבות הם הבעלים ליתן למי שימצאו לנכון את זכות החכירה באותם קרקעות, נושא הדיון הנוכחי הוא על 30 דונם שהשיתוף מעוניין לטעת בהם מטע. א' חייב כמה חובות לישוב וטרם שילם את החובות ולכן הישוב לא נחלץ לתמוך בו במשפטים שיש לו, אם היה משלם את חובותיו סביר להניח שהיתה נמנעת אוירה לא טובה שהוא חש בה. לא עוסקים כעת בשום רישום קרקעות כי הנושא כאן הוא בין המינהל והחטיבה להתישבות. ע"כ עיקר הטענות, הצדדים הרחיבו את הטענות אולם זו היא התמצית, הצדדים חתמו על שטר בוררות. בירור הדין לאחר שמיעת הצדדים ועיון בנושא, בית הדין סבור שבנסיבות הקיימות לא שייך להוציא פסק קבוע, היות ועצם הבעלות על הקרקעות היא בדיון משפטי שאיננו יודעים מה תהיה ההחלטה, ורק לאחר שיפסק שהקרקעות עוברות לחטיבה להתישבות, אזי יהיה מקום לדון בתביעתו של א' נגד האגודה השיתופית שהוא מעוניין להמשיך ולעבד את החלקה הזאת. לסיכום: בשלב זה אין מקום לפסק בוררות בנוגע להחזקה על הואדיות המעובדות על ידי א'. בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. בכבוד רב הרב דוב ליאור הרב אהרון אליהו הרב שלום אילוז הערה: לפסק זה ניתנו שני פסקי המשך. לפסק ההמשך הראשון לחץ כאן . לפסק ההמשך השני לחץ כאן . נושאים בית דין - סדרי דין > סדרי דין > היזקקות בית הדין לתביעה > אי נתינת פסק סופי עד שיתברר שיש נפק"מ