תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף 88:

פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
וְחַיָּיב לְהַכְרִיעַ לוֹ טֶפַח. הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עַיִן בְּעַיִן, נוֹתֵן לוֹ גֵּירוּמִין. אֶחָד לַעֲשָׂרָה בַּלַּח, וְאֶחָד לְעֶשְׂרִים בַּיָּבֵשׁ. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמוֹד בְּדַקָּה – לֹא יָמוֹד בְּגַסָּה. בְּגַסָּה – לֹא יָמוֹד בְּדַקָּה. לִמְחוֹק – לֹא יִגְדּוֹשׁ. לִגְדּוֹשׁ – לֹא יִמְחוֹק. גְּמָ׳ מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר קְרָא: ״אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק״ – צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עַיִן בְּעַיִן – נוֹתֵן לוֹ גֵּירוּמִין. וְאִי הַכְרָעָה דְּאוֹרָיְיתָא, הֵיכִי יָהֵיב לֵיהּ עַיִן בְּעַיִן? אֶלָּא רֵישָׁא בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ; וְאִי אִיתְּמַר דְּרֵישׁ לָקִישׁ – אַסֵּיפָא אִיתְּמַר: הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עַיִן בְּעַיִן – נוֹתֵן לוֹ גֵּירוּמִין. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר קְרָא: ״וָצֶדֶק״ – צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ. וְכַמָּה גֵּירוּמִין? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל אָמַר רַב: אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּלִּיטְרָא בַּלַּח – לַעֲשָׂרָה לִיטְרִין. אֶחָד לַעֲשָׂרָה בַּלַּח, וְאֶחָד לְעֶשְׂרִים בְּיָבֵשׁ וְכוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הֵיכִי קָאָמַר? אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּלַּח – לַעֲשָׂרָה דְלַח, וְאֶחָד מֵעֶשְׂרִים בַּיָּבֵשׁ – לְעֶשְׂרִים דְּיָבֵשׁ; אוֹ דִלְמָא, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה – לַעֲשָׂרָה דְּלַח וּלְעֶשְׂרִים דְּיָבֵשׁ? תֵּיקוּ. אָמַר רַבִּי לֵוִי: קָשֶׁה עוֹנְשָׁן שֶׁל מִדּוֹת יוֹתֵר מֵעוֹנְשָׁן שֶׁל עֲרָיוֹת, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר בָּהֶן ״אֵל״, וְזֶה נֶאֱמַר בָּהֶן ״אֵלֶּה״. וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״אֵל״ – קָשֶׁה הוּא? דִּכְתִיב: ״וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח״. גַּבֵּי עֲרָיוֹת נָמֵי, הָכְתִיב ״אֵלֶּה״! הָהוּא לְמַעוֹטֵי מִדּוֹת מִכָּרֵת. וְאֶלָּא מַאי עוּדְפַּיְיהוּ? דְּהָתָם אֶפְשָׁר בִּתְשׁוּבָה, וְהָכָא לָא אֶפְשָׁר בִּתְשׁוּבָה. וְאָמַר רַבִּי לֵוִי: קָשֶׁה גֶּזֶל הֶדְיוֹט יוֹתֵר מִגֶּזֶל גָּבוֹהַּ, שֶׁזֶּה הִקְדִּים ״חֵטְא״ לִ״מְּעִילָה״, וְזֶה הִקְדִּים ״מְעִילָה״ לְ״חֵטְא״. וְאָמַר רַבִּי לֵוִי: בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – בֵּרַךְ יִשְׂרָאֵל בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְקִלְּלָן בִּשְׁמֹנֶה. בֵּרְכָן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם – מֵ״אִם בְּחֻקֹּתַי״ עַד ״קוֹמְמִיּוּת״; וְקִלְּלָן בִּשְׁמוֹנָה – מִ״וְּאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ״ עַד ״וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם״. וְאִילּוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ – בֵּרְכָן בִּשְׁמוֹנֶה, וְקִלְּלָן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם. בֵּרְכָן בִּשְׁמוֹנֶה –

פסקים קשורים