שו"ת מהרשד"ם אה"ע סימן 145
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
שאלה עוד ראובן צוה שכל אשר יצטרך לפזר להנצל מאיזה ערעור או פזור אחר יצא הכל מכללות נכסיו משני בניו י"א שדוקא להנצל מאיזה ערעור אבל למזונותיהם או דברים אחרים שהם לצורך האת' ולא לצורך הב' לא צוה בהם ולי אני עבדך ע"ד נראה שכל מן פיזור ויהי מאן דהו יצא מהכללו' דאלתיה מאי או פיזור אחר שהוסיף שבודאי כוונתו באותו תוספות לכלול גם פיזורי בתיהם: תשובה נראה בעיני ודאי שאינו כן כמו שאמרת כי מסתמא נראה שאינו מדבר כי אם הדבר השוה ביניהם וא"ת א"כ מאי או פזור אחר שאמר שנראה ודאי מיותר אפשר לומר וכן נר' שהוא אמת כי מתחלה אמר כי להנצל מאיזה ערעור ר"ל אי זו עלילה יצטרך כו' או פזור אחר שיצטרך ר"ל כמו מנהג ישראל שעושים על הקבורה או לכופר נפש לתשלום ז' ימי האבל או לחדש ושנה לחזנים ולמקוננות ולצדקה שעל כל זה אמר שיצא מתפיסת הבית שוה בשוה אבל מה שיצטרך הא' להוציא לפרנסת עצמו או ביתו אינו נכנס בזה כלל וזה נכנס גם כן בעיקרי' שאמרתי שלעולם התובע ידו על התחתונה ודי בזה לשאלה החמישית: