שאלת סמכות בינלאומית
סיכום
בית הדין האזורי תל-אביב נדרש לשאלת סמכות בינלאומית במסגרת בקשת גירושין שהגיש בעל נגד אשתו. הצדדים אזרחי ישראל המתגוררים בלונדון זה שנים רבות. הבעל טען ניאוף וביקש הסדרה של ענייני הרכוש והקטין בבית דין בישראל. האשה טענה כי יש חוסר סמכות לבית הדין בישראל לפי שתביעות בענייני הרכוש והקטין הוגשו כבר לבית המשפט האזרחי בלונדון. בית הדין קבע כי על הצדדים לפנות למערכת בתי הדין הרבניים בלונדון לשם הגישור בעניין הגירושין, וזאת בהתחשב בכך שלא קיימת סמכות טבעית לבית דין בישראל בעניין צדדים המתגוררים בחו"ל, ובהתאם להנחיות המשפט הבינלאומי הפרטי בתחום זה.
עובדות
הצדדים הם בן וקן בן זוגים, אזרחי ישראל המתגוררים בלונדון זה שנים רבות. הצדדים חיים עם בן קטין משותף. הבעל הגיש בקשה לגירושין בבית הדין בתל-אביב וטען ניאוף מצד האשה. האשה הגיבה לטענה זו אך לא הכחישה אותה מפורשות. האשה הביעה כניסתה לגירושין לפי מנהג לפי דמו"י וטענה כי אין סמכות לבית הדין בישראל. תביעות בענייני הרכוש והקטין הוגשו כבר לבית המשפט האזרחי בלונדון.
החלטה
בית הדין קבע כי על הצדדים לפנות במשותף אל בית הדין בלונדון תוך 15 יום בבקשה להתגרש שם. בהעדר שיתוף פעולה, ההפניה תהיה נפרדת עם העברת אסמכתא לבית הדין בתל-אביב. הצדדים חויבו לעדכן את בית הדין בתל-אביב תוך 60 יום בדבר התפתחויות, ואח"כ יוחלט על דרך המשך של טיפול בתביעות.
נימוקים
בית הדין התחשב בעובדה כי הצדדים מתגוררים בלונדון זה שנים רבות ושתביעות בענייני הרכוש והקטין הוגשו כבר לערכאות בלונדון. בית הדין מצא כי זה מתאים יותר כי הדיון בגירושין יתנהל בבית הדין של לונדון שבו גם התביעות בענייני הרכוש והקטין מתנהלות. בית הדין גם שקל את כנות הבעל בהגשת התביעה, ולכן הטיל עליו חובה לשתף פעולה בפניה לבית הדין בחו"ל, תנאי שיש לו משמעות משפטית בהערכת יתר קבלת התביעה.