תלמוד בבלי מסכת יבמות דף 79:

בִּימֵי רַבִּי בִּקְּשׁוּ לְהַתִּיר נְתִינִים. אָמַר לָהֶם רַבִּי: חֶלְקֵנוּ נַתִּיר, חֵלֶק מִזְבֵּחַ מִי יַתִּיר? וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא. דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חֵלֶק עֵדָה — לְעוֹלָם אָסוּר, חֵלֶק מִזְבֵּחַ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים — אָסוּר, אֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים — שְׁרֵי. מַתְנִי׳ אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שָׁמַעְתִּי שֶׁהַסָּרִיס חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ, וְהַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ, וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי אֲפָרֵשׁ: סְרִיס אָדָם — חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. סְרִיס חַמָּה — לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא: סְרִיס חַמָּה — חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְפוּאָה. סְרִיס אָדָם — לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ רְפוּאָה. הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא עַל בֶּן מְגוּסַת שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם סְרִיס אָדָם, וְיִבְּמוּ אֶת אִשְׁתּוֹ, לְקַיֵּים דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. הַסָּרִיס — לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַיבֵּם, וְכֵן אַיְילוֹנִית — לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. הַסָּרִיס שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ — לֹא פְּסָלָהּ. בְּעָלָהּ — פְּסָלָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת. וְכֵן אַיְילוֹנִית שֶׁחָלְצוּ לָהּ אַחִין — לֹא פְּסָלוּהָ. בְּעָלוּהָ — פְּסָלוּהָ, מִפְּנֵי שֶׁבְּעִילָתָהּ בְּעִילַת זְנוּת. גְּמָ׳ מִכְּדִי שָׁמְעִינַן לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר חַיָּיבֵי לָאוִין כְּחַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת דָּמוּ, וְחַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת לָאו בְּנֵי חֲלִיצָה וְיִיבּוּם נִינְהוּ! אָמַר רַבִּי אַמֵּי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁנָּשָׂא אָחִיו גִּיּוֹרֶת, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: קְהַל גֵּרִים — לָא אִקְּרִי קָהָל. אִי הָכִי, יַבּוֹמֵי נָמֵי מְיַיבֵּם! אִין הָכִי נָמֵי, וְאַיְּידֵי דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ חוֹלֵץ, אָמַר אִיהוּ נָמֵי חוֹלֵץ. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא עַל בֶּן מְגוּסַת שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם סְרִיס אָדָם, וְיִבְּמוּ אֶת אִשְׁתּוֹ לְקַיֵּים דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. שְׁמַע מִינַּהּ. מֵתִיב רַבָּה: פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה, סְרִיס אָדָם וְהַזָּקֵן — אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְיַיבְּמִין. כֵּיצַד: מֵתוּ וְלָהֶם נָשִׁים, וְלָהֶם אַחִין, וְעָמְדוּ אַחִין וְעָשׂוּ מַאֲמָר בִּנְשׁוֹתֵיהֶן, וְנָתְנוּ גֵּט, אוֹ שֶׁחָלְצוּ — מַה שֶּׁעָשׂוּ עָשׂוּ, וְאִם בָּעֲלוּ — קָנוּ. מֵתוּ אַחִין, וְעָמְדוּ הֵן וְעָשׂוּ מַאֲמָר בִּנְשׁוֹתֵיהֶן, וְנָתְנוּ גֵּט אוֹ חָלְצוּ — מַה שֶּׁעָשׂוּ עָשׂוּ. וְאִם בָּעֲלוּ — קָנוּ, וְאָסוּר לְקַיְּימָן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה בִּקְהַל ה׳״, אַלְמָא בְּקָהָל עָסְקִינַן! אֶלָּא אָמַר רַבָּה: כְּגוֹן שֶׁנָּפְלָה לוֹ, וּלְבַסּוֹף נִפְצַע. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְלַיְתֵי אִיסּוּר פָּצוּעַ וְנִידְחֵי עֲשֵׂה דְּיִיבּוּם! מִי לָא תְּנַן, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם מֵיאֲנָה — מֵיאֲנָה, וְאִם לָאו — תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל, וְתֵצֵא הַלֵּזוּ מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה. אַלְמָא: אָתֵי אִיסּוּר אֲחוֹת אִשָּׁה וְדָחֵי. הָכָא נָמֵי: נֵיתֵי אִיסּוּר פָּצוּעַ וְנִידְחֵי! אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: הַאי תַּנָּא — הָךְ תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: מֵחַיָּיבֵי לָאוִין דִּשְׁאֵר הָוֵי מַמְזֵר, מֵחַיָּיבֵי לָאוִין גְּרִידִי לָא הָוֵי מַמְזֵר. אִיקְּרִי כָּאן ״לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם״, וְהָא לָאו בַּר הָכִי הוּא? אָמַר רָבָא: אִם כֵּן, אֵין לְךָ אִשָּׁה שֶׁכְּשֵׁרָה לְיַבֵּם, שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בַּעְלָהּ סְרִיס חַמָּה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם לְמִיתָתוֹ! לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, פֵּירוּקָא דְרָבָא פִּירְכָא הִיא! הָתָם כְּחִישׁוּתָא דְּאַתְחִילָה בֵּיהּ. הֵיכִי דָּמֵי סְרִיס חַמָּה? אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כֹּל