השיקולים בבקשת סעד זמני לצמצום חיוב מזונות

בבית דיננו תלוי ועומד ערעורו של האב על החלטת בית הדין הרבני האזורי תל אביב מיום י"ב באדר א' התשע"ט (17.2.2019) שבה נקבע כדלהלן: בית הדין מורה לנתבע להמשיך ולשלם את מזונות הקטינים בסכום של 1,250 ש"ח לחודש לכל ילד, עד להודעה אחרת וזאת עד לסיום לימודיהם או הגיעם לגיל שמונהעשרה, המאוחר בין השניים. בערעורו טען האב כנגד הסכום שנקבע לתשלום לכל ילד וכנגד חיובו "עד לסיום לימודיהם" של ילדיו, חיוב שבעניינו טען כי עלול הוא "להביא לידי מצב […] שתחולת החיוב תשתרע עד הגיע מי מהילדים לגיל שלושים". מועד לדיון בערעור נקבע ולכשיגיע יישמעו בו טענות הצדדים ובית הדין ייתן דעתו עליהן לגופן, הן במישור העובדתי והן במישור ההלכתי, ועוד חזון למועד. ברםלפניי כעת בקשתו של האב "למתן סעד זמני"והיא כי עד למועד הדיון ישלם האב למזונות ילדיו סך של 3,000 ש"ח בלבד במקום 5,000 ש"ח כפי שעולה מפסק דינו של בית הדין קמא (שכן מדובר בארבעה ילדים). בהגיע בקשה ממין זו לפניי שומה עליי לבחון בין השאר את מידת הנזקהעשוי להיגרםלמערער אם לא נעתר לבקשתוזו ולבסוף יתקבל ערעור,לעומת מידת הנזקשעלוללהיגרם למשיבהולילדי הצדדיםאם נעתר לבקשהולבסוף יידחה הערעור. כמו כןשומה עליי לבחון – בזהירות המתבקשת ובלי לקבוע מסמרות – את סיכוייו הלכאוריים של הערעור. מאזן הנזקים לענייןהמאזן בין הנזקיםהאפשריים ייאמר: נזקיו האפשריים של המערער הם לכאורה שאם ישלם את הסכום שנפסק ולבסוף ייקבע כי שיעור המזונות שבו יש לחייבו נמוך מסכום זה, אזי ספק אם יוכל לגבות את התשלום העודף בחזרה, בבחינת "קשה גזל הנאכל". ברםגם ככל שייפסק כי על המערער לשלם למזונות ילדיו סכום נמוךמשקבע בית הדין האזורי – הרי לפניו עוד כמה שנים עד הגיע קטן ילדיו לגיל שמונהעשרה, ומשכך – ואף אם לא תתקבל עמדת בית הדין האזורי בדבר החיוב לאחר גיל שמונהעשרה,יש להניח כי חיובושל המערער במזונות כלשהם על כל פניםישתרע עוד על פני כמה שנים ואפשר יהיה לקזז ממנואת החיוב היתר. אכן קיים חשש כי במצב כזה לא ייוותר לילדים דבר לאכול, ויכול הוא המערער לומר: איני רוצה שיאכלו עתה הרבה ולבסוף קמעא כי אם שיאכלו במידה שווה כל העת, אולם נוכח טענות המערער גופו בדבר הכנסותיה של המשיבה ויכולתה לפרנס את הילדים משלה, אפשר להניח כי במצב כזה יאכלו הילדים מידה, אף אם לולי כך לא הייתה חייבת במזונותיהם, במקום מידו של המערער. זאת ועוד,אף אם נרחיק לכת ונפליג למחוזותיה של האפשרות כי המערער יופטר ממזונות ילדיולגמרי ולא יהיה לו ממה לקזז את החיוב שבינתיים – הלוא המשיבה משתכרת יפה, לשיטתו, ובנוסף לכך הלוא לצדדים נכסים משותפים, כפי העולה מכתבי הטענות, שעניין חלוקתם נידון בערכאה אחרת. מכאן שיש להניח כי בכל מקרהיהיה למערער מניין לגבות את חובו. לעומת זאתנזקיהם האפשריים של הילדים הם חוסר במזונותיהם היום!חוסר שאי אפשר להשלימו רטרואקטיבית,וכי את שלא יאכלו עתה יאכלו בכפל בעוד כמה חודשיםאם נעתר עתה לבקשת האב ולבסוף יידחה ערעורו? אכן קיימתהאפשרות כי לעת עתה תזון האם את הילדים, או תשלים את צרכיהם שמעבר לסכום שאותו נכון האב לשלם לעת עתה, אלא שאף אם נוכל להניח שכך תעשה – חובה כזולא נוכל להטיל עליה. זאת הןמשוםהדרך ההלכתית הרחוקהשיש לעבור כדי לחייב אםבמזונות ילדיה – ושגם אם אפשרית היא במקרים מסוימים ודאישאין בה מקום לקיצורי דרך ולהחלטות, ולו זמניות,טרם דיון.הן מהטעם הפשוט שלא הוגשה תביעה כזו נגדה, ואף לו הוגשה מקום הדיון בה היה בבית הדין האזורי ולא בערכאת הערעור. כל עוד אין אנו יכולים להטיל על האם חובה כזו מן הדין,אין אנו רשאיםגםליצור מצב שיגרום בהכרח או לחוסר במזונות הילדים– שעה שכל עוד לא הוכרע אחרת הרי שפסק דינו של בית הדין האזורי עומד בתוקפו – אולאילוצה של האם לשלם את שאינה מחויבת בו. סיכויי הערעור לעניין סיכויי הערעור: כאמור, אין אנו קובעים מסמרות בדבר, אולםאי אפשר להתעלם מהידוע לכול.מעטיםהםהמקרים שבהם נפסקים מזונות בשיעור נמוך מהשיעור שנקבעבפסק דינו של בית דין קמא – 1,250 ש"ח לילד. זאתאף לאחרשנביא בחשבון אתטענות המערער בדבר "נר לאחד נר למאה" ו"ברכת הבית ברובה"שמחמתן אין שיעור מזונותיהם של ארבעה ילדים שווה למכפלת שיעור מזונות האחד מהם בארבע. ייתכןאומנם שיתברר בהליך הערעורכי מקרה דנן הוא מאותם מקריםמועטיםשנפסקיםבהםמזונות זעומיםאו אף שהאב נפטר מהמזונות מכול וכול. אולםכל עוד לא נתברר דבר, הנחת המוצא– ולו על הבסיס הסטטיסטי גרידא –כי סיכויי הערעור אינם מהגבוהים, ואין בהם כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין בהינתן שגם אם יבוצע הרי מדובר בדבר הפיך וככל האמור לעיל לעניין מאזן הנזקים. אכן המערער העלה נקודה נוספת והיאחיובו "עד לסיום לימודיהם" של ילדיו, שלגביו היה מקום לומר כי לא מעטים הם פסקי הדין שאינם מחייבים חיוב שכמוהו, ואולי להפך, ועל כן אפשר שסיכויי הערעור בנקודה זו עדיפים על סיכוייו בנקודה של סכום החיוב. עם זאת, בית הדין כפי שציין המערער בכתב ערעורו לא נימק את דבריו – ובמובן זה אכן יש בכך להקים עילת ערעור לכאורית – ומשכך, מאידך גיסא, קשה יותר גם להחליט כי סיכויי הערעור גבוהים הם.יש מקום להנחה זהירה כי בית הדיןסבר כיכל עוד הצדדים עודם נשואים זה לזה וכל עוד לא נקבע כי האישה אינה זכאית למזונות אישה, אף שלא נקבע גם ההפך,עומדת לאישה חזקת זכאות למזונות אישה שמכוחה עשויה להיגזר גם זכאותם של הילדים למזונות– אף מעבר לגיל שמונהעשרה – כל עוד מתגוררים הם בבית אימם, האישה, אומנם לא מכוחו של דינא דגמרא באשר למזונות הילדים ואף לא מכוחן של תקנות הרבנות הראשית אבל כןמכוחו של דין "ארחי פרחי"המבואר בגמרא (כתובות סד, א), ויוער כי לשיטת הר"ן (כתובות כח, ב מדפי הרי"ף) בכל חיוב מזונות ילדים קיים יסוד מעין יסוד זה – ואף אם אין אנו פוסקים שזו כל מהות חיוב המזונות בילדים, ואין אנו פוסקים כן – אין זה סותר לקביעה כי גם חיוב כזה ישנו (עיין עוד באגרות משה יורה דעה חלק א סימן קמג). בין שזה היה טעמו של בית הדין קמא ובין שלא – אפשרות החיוב מטעם זה אינה רחוקה בעינינו במישור העקרוני, אף שיש כמובן לדון בה בכל מקרה לגופו במישור המעשי ולבחון את הצרכים ואת אפשרויותיו של האב.בזה נבדל חיוב האב במזונות כשהצדדים עודם נשואים מחיובו לאחר גירושיהם, ועל כן גם במישור זה של סיכויי הערעורלא נוכל להשליך מהפסיקה ברוב מקריתביעות מזונות הילדיםהעוסקים בדרך כלל במזונות שישולמו לאחר הגירושיןאל נידון דידןשבו הצדדים עודם נשואים. מסקנה ומתן הוראות סוף דבר,לאחר בחינת מאזן הנזקים וסיכויי הערעורונוכח חזקתו של פסק הדין של בית דין קמא כל עוד לא בוטל –אין מקום להיעתר לבקשת המערער, האב. לפיכך, כל עוד לא תינתן החלטה אחרת יישאר חיובו של האב, המערער, במזונות ילדיו על הסך שקבע בית הדין האזורי: 1,250 ש"ח לכל אחד מארבעת הילדים, ובסך הכול 5,000 ש"ח. החלטה זו מותרת בפרסום בכפוף להשמטת פרטיהם המזהים של הצדדים. ניתן ביום ג' באב התשע"ט (4.8.2019). הרב דוד ברוך לאו – נשיא