חובת אב השותף בדירה

לפני בית הדין מונחות בקשותיהם של הצדדים למתן הוראות והבהרות. בית הדין טרח רבות וארוכות במשאומתן עם הצדדים כדי להגיע לפשרות והסכמות בצורה שתרגיע את הסכסוך בין הצדדים ותאפשר לכל אחד מהם להמשיך את דרכו בנסיבות תיק זה. המקרה שלפנינו הוא מקרה קשה שבו האיש –האב המשיך בחייו ואינו מגלהלמעשהמחויבות לילדיו, ומאידך גיסא האישה –האם מטופלת בשלושת הילדים, שהקטן שבהם נכה בעל מוגבלות קשה, ובפועל היא הנצרכת להתמודד עם הילדים בין שתרצה ובין שלא. לפיכךבית דיננו מחויב לפתרון הסכסוך באופן מיטביבאופן שלא תקופח זכותם של הצדדים. בית הדין בהחלטתו מיום כ"ב באלול תשע"ט קבע: בסופו של משאומתן נקבע הסכום על סך 700,000 ש"ח, ובית הדין מורה לבאי כוח הצדדים לנסח הסכם בהתאם למה שהוסכם ולהביאו תוך שבועיים לאישור בית הדין. סכום זה נקבע על פי הצעה שהציע צד האישה לאיש במסגרת המשאומתן שנערך ביניהם מחוץ לכותלי בית הדין ולפני קיומו של הדיון שנערך בפנינו. לצערנוהצדדים ממשיכים להתכתש ביניהםומנסים לשנות הסכמה זו. בית הדין העדיף ומעדיף להגיע לפתרון בהסכמה ולא בפסק דין, אלא שכאמור, לצערנו,כל אחדמהצדדיםמחזיק בעמדתו ומתעלם מהמצב המורכבשנוצר אחרי הגירושין בנסיבות סכסוך זה – מצב מורכב שעדיף שייפתר בפשרה ובהסכמה ולא בפסיקה. ייתכן שהחלומות שטווה כל אחד מהצדדיםבראשומונעים ממנו את הסרת המחסום הרגשילפתרון המצב, והאב – אולי מתוך תקווה שהתנהלותו של בית הדין האזורי תביא לשינוי החלטתנו או לכל הפחות תאפשר לו הישגים ממוניים ותפטור אותו מחובותיו, בעיקר בגין חוסר יכולתו לקיים חיובי אב לילדיו.משכךגם אחרי מתן ההבהרות דלהלן, שרובן נאמרו ונרמזו לצדדים בעת הדיון,ימשיך בית הדין וינסה להגיע להסכמות לפני שיוצרך לתת את הכרעתו בפסק דין. לשם כך יוזמנו שני הצדדים למשאומתן נוסף בפני הרב אהרן כץ, אחד מחברי ההרכב החתום מטה. עם זאת עודלפני המשך המשאומתן חובתנו להבהיר את עמדתנובשאלות המונחות לפתחם של הצדדים והמצריכות הכרעה. ב. זכויות האישה בדירת הצדדים ומועד תחולתן נפתח תחילה בהבהרת החיובים החלים אחרי מתן פסק דיננו, בפרט אחרי הכרעתו (או אולי חוסר הכרעתו) של בית הדין האזורי במזונות ומדור הילדים. הצדדים התגרשו ולהם שלושה ילדים משותפים. הבן הצעיר סובל מנכות קשה. עקב נכותו קנו הצדדים דירה בקומה ראשונה, דירה שהותאמה לצרכים הייחודיים של הבן. עם הגירושין נשארה האם לגור בדירה זו, האם היא הנושאת בפועל בעול גידול הילדים בכלל והבן הנכה בפרט, האב מתגורר ברחוק ממקום מגורי האם. והסדרי השהות שלו עם הילדים מועטים (אם הם מתקיימים). בית דיננו דן בערעורה של האישה על קביעת בית הדין האזורי בנוגע לזכויות הצדדים בדירה. בית דיננו קבע שהדירה תתחלק בין הצדדים. הדברים נקבעו בפסק דיננו המנומק, ולמרות חוסר הנחת של בית הדין האזורי מפסק דיננו, על פי הדין פסק דיננו הוא הקובע. מכיוון שבית הדין האזורי בהחלטתו האחרונה הסתפק לגבי מועד חלות פסק הדין (– לדעתנו: דבר שאין מקום להסתפק בו), נבהיר שהמועד לחלות פסק הדין הוא יום הגירושין. טעמו של דבר הוא שמאחר שבמועד הגירושין אמורים הצדדים להתחלק בדברים המשותפים, לפיכךאף במקום שנקבע שהצדדים יתגרשו מיידית וענייני הרכוש ידונו לאחר מכן. ההכרעה בענייני הרכוש מגלה על זכויות כל צד מן הצדדים למפרע, במועד שבו היו הדברים אמורים להתחלק (שהרי לדעת פוסקים רבים אין לסדר גט לפני ההכרעה בעניינים אלו, ולכולי עלמא הכרעה מקדמית עדיפה, אלא שלפעמים ההכרח לא יגונה ונצרך סידור הגט לפני הכרעה בשאר הנושאים, כנידון שבפנינו). משכךפסק דינו של בית הדין מברר את הזכויות ואינו יוצר זכויותמעתה ואילך. וזהו שורש החילוק בין 'ממון' ל'קנס' ועיין גיליון הש"ס לרבי עקיבא איגר (מכות ה, א). ולפיכך – לא שנא פסק דינו של בית הדין האזורי ולא שנא פסק דינו של בית דיננו בערעור – פסק הדין מברר מה הם יחסי הממון והבעלות שחלו בין הצדדים בעת הגירושין. לאור האמור, למה שכתבנו בפסק דיננו שלאישה זכויות במחצית הדירה , בין שכך הדבר מחמת פיצויים ובין שכך הוא מחמת כוונת השיתוף, הזכויות חלו בעת הגירושין. משכךהאישה מתגוררת בחלקהבדירהמעת הגירושין ואיןהיא חייבת לשלם מאומה כדמי שימושלאיש בגין מגוריה בדירה שהרי היא מתגוררת בחלקה בדירה ולא בחלקו. ג. זכויות האיש בדירת הצדדים וחובותיו במדור ילדיו עם זאתודאי שמחצית הדירה שייכת לאישוזכותו בין על פי דין ובין על פי חוק לדרוש 'גוד או איגוד' ופירוק השיתוף. כן צריך לנהוג משורת הדין, והדבר צריך להיעשות בהקדם האפשרי, ומעיקר הדין אין ביכולת האישה למנוע מהאיש את קבלת ממונו. אומנם הדירה שימשה ומשמשת בפועל גם למגורי הילדים. והנהעל פי דין תורה האב חייב במדור ומזונות הילדיםבין שחיובו מעיקר הדין ומכוח תקנות חז"ל ובין שהוא הכוח תקנות הרבנות הראשית,האם אינה חייבתלספק את צורכיהם על פי דין. עם זאתבתנאים מסוימים האם חייבתבדברמדין צדקה. אךגם במקום שהחיוב מדין צדקה חיובו של האב קודם לחיובה של האם, ואין כאן מקום להאריך. חיובו של האב במדור יכול להתבצע באמצעות מתן מדור בעין, וזוהי הדרך העדיפה, בצורה זו האב מספק מדור ילדיו בעת שההורים מתגוררים ביחד. אומנם לאחר הגירושין, שאין אפשרות לצדדים להתגורר יחד, סיפוק המדור נעשה באחד משני פנים: או במתן מדור בעין תוך מתן אפשרות לאם ולילדים לגור בדירה המשותפת, או – נוכח זכותו של האב לדרוש פירוק השיתוף – במילוי חובתו לילדים בתשלום דמי מדור. ומעתה נהדר לנידון דידן: מכיוון שהילדים המשיכו להתגורר בדירה אחרי הגירושין, מדור שהיה נצרך לשלושתם ובעיקר לבן הקטן הזקוק לתנאים מיוחדים. לפיכךבמגורים אלו קיים האב את חובתו ההלכתית והמשפטית לספק מדור לילדיו– חובה המוטלת עליו ולא על האם, וכן הוא מנהג בתי הדין לחייב האב במדור הילדים בכהאי גוונא.ואין מקום לקביעה שקבע בית הדין האזורי שהאם מחויבת במדור הילדיםולכן עליה לשלם דמי שימוש לאב בגין מדור הילדים בדירה. ולפיכךהאם פטורה מתשלום כלשהו בגין השימוש בדירהממועד הגירושין עד עתה, שהריהיא מתגוררת בחלקה והילדים מתגוררים בחלקו של האב, שכןעל אףמצבו הכלכליהקשה של האב,שלא מאפשר לו לשלם כסף,יש בעובדה שיש בידו מחצית דירה כדי לקבוע את חיובו במדור הילדיםולספק חיוב זה בעין. ד. תוצאת האמור: אי פינוי האם והילדים מהדירה ללא מדור חילופי מסיבה זו, בית הדין אינו יכול להורות על פינוי האם והילדים מהדירה כל עוד לא נקבע ולא הובטח מדורם, שהרי כאמורהאב הוא בעל רכוש – חלקו בדירה – וחובתו לילדיו תשתלם בין מממון השייך לו ובין מממון שהוא מרוויח. ולפיכך לא ברורה התנהלות בית הדין האזורי שנמנע לקבוע דמי מדור אחרי פינוי הדירה כדרישת האב – דמי מדור הנצרך לבן הקטין בגין צרכיו, אך בכל אופןאי אפשר לומר לאם "עזבי את המדור שמספק האב בעין" ללא הבטחת חלופהממונית ראויה. נוסיף ונאמר: האיש המשיך בחייו נשא אישה והוליד בן, וכן ראוי. לעומתו האישה שאומנם נשארה בדירה מגדלת בגפה את שלושת הילדים, כשכאמור אחד מהם בעל נכות קשה – דבר המצריך מאמצי גוף ונפש רבים, אך עדיין לא הצליחה לבנות בית חדש. כפי שנמסר לנו האישה הייתה אמורה להינשא אך נישואיה נדחו, בין השאר בגין העול המוטל עליה (לבדה) לגידול הילדים. האישה עובדת לפרנסתה, וכן ראוי,אך אין בעובדה שהאם עובדתבשתי משרות (שלדברי האב הפכו אותה לאישה "עשירה") – עיסוק לפרנסתה וגידול הילדיםכדי לפטור את האב מחיוביו.אך כמו כןודאי שאין בעובדה שהאם פוטרהמעבודתה (לטענתה)כדי להטיל על האב חיובים שאין הוא חייב בהם. ה. חיובי האב במזונות ילדיו – עקרונות והשלכותיהם מעתה נבהיר את חיובי האב לילדיו ככלל ובמקרה שבפנינו בפרט: כאמור לעילהחיוב הראשוני במזונות ובמדור הוא חיובו של האב, שיעור החיוב תלוי ביכולתו הכלכלית, בין מיכולת הבאה מהשתכרות בין מיכולת הבאה מרכוש.לפיכך אף אב שאינו יכול להשתכר, אך הוא בעל ממון, אין מקום לפוטרו מחובותיו. עם זאתאחרי מיצוי יכולות האב,יש מקום לחייב את האם מדיני צדקה(שנקבעו בשולחן ערוך יורה דעה, ולא מדיני המזונות שבאבן העזר, ואין כאן מקום להאריך). חיובו של האבבעיקר מזונות ילדיםאינו מתבטל,אם יש לבן רכוש או הכנסותממקום אחר כדאיתא בשולחן ערוך (אבן העזר סימן עא סעיף א), אך התם מיירי במזונותעד גיל שש אך מגיל שש ומעלה פטורביש לו – עיין שם בב"ח ובבית שמואל ובשאר מפרשי השולחן ערוך, ויש לדון בזה ממה ששנינו במתחייב לזון את בת אשתו שלא פקע החיוב אף שיש לה מי שיפרנסנה (ועיין כתובות קא, ב ובתוספות שם), ויש לחלק בין מתחייב לזון בת אשתו למחויב מצד התקנה, ואין כאן מקומו. אךבמה דברים אמורים? ביש לבןנכסיםויכול להתפרנסמהם, אךאם ניתן לו כסף לצרכים אחרים–אין זהמוגדר'יש לו במה ליזון'. והנה בנידון דידן גם האב וגם הבן מקבלים קצבת נכות. קצבת הנכות של האב היא לצורך פרנסתו ונוספת עליה קצבת תלויים שניתנת על פי חוק לשני ילדיו הגדולים. לעומת זאתקצבת הנכות הניתנת לבןהיאבשל נכותו הקשהובשל צרכים אחרים הנובעים ממצבו. קצבה זו ניתנת על ידי גורמי הרווחהלצרכיו, אחרי שהדברים עברו בוועדה שקבעה שמדינת ישראל תממן הצרכיםהיתריםהנובעים ממצבו, אין קצבה זו פוגעת בזכותו לקצבת ילדים ואין היא מפקיעהאת החבות ההורית למזונותיו. משכךעל האם להשתמש בקצבה זו לצרכיוואין היא רשאית להשתמש בה לצרכיה או לצורכי הילדים האחרים. ומעתה הדר חיובא לדוכתיהוהאב חייב במזונות ומדור הבן הקטןכפי שהוא חייב לבניו הגדולים. לפיכך לא ברור לנו מדוע פטר בית הדין את האב ממזונות בן זה, שהרי גם קצבת התלויים שמשלמת מדינת ישראל היא בעבור שני הילדים הגדולים ולא עבור הבן השלישי הנכה. לפיכך עקרונית האב חייב במזונות הבן הקטן, אךשיעור החיוב צריך להיקבע בהתאם ליכולת. ועל כל פניםאין לשום את קצבת הבן עם הכנסות האם. במקרה שלפנינו קבע בית הדין האזורי שהאב יוסיף 570 ש"ח כהשלמה למזונות התלויים. אין ספק שסכום זה הוא מזערי, עם זאתבנסיבותהתיק שבהן ברור לנושלאב שלפנינו אין אפשרות להשתכר– וכנראה גם לא תהיה בעתיד –אפשר לומר שאין לחייבו במזונות הילדים מעבר למה שנפסק. עם זאתמשורת הדין חובת האבלשלםגם את מזונות ומדור הבן הקטן. כמו כן אין ספק שמשורת הדין על האב לשלםגם את מדור ילדיומעבר לתשלום מזונותיהם. עם זאתמסתבר שלא יוכל לשלם דמי מדור מקצבתו, ולכאורהאחרי מכירת הדירה יצאו הבנים קירחים מכאן ומכאןשהרי מדור בעין לא יהיה, וכמו כן לא יהיה ניתן לגבות דמי מדור מהאב. אך באמתהאב הוא הבעלים של מחצית הדירה, ואם כןלכשתימכראין מקום לומר שאין לו מאין לשלם מדור ומזונות, שהריהסכום שיהיה בידו יהיה סכום לא מבוטל וחובת האב לילדיו יכולה וצריכה להיגבות מרכושו, ובפרט שלאב מגיעים סכומי כסף נוספים מהאם (הנובעים מפסקי הדין שניתנו). דא עקא, מי יתקע כף לידינו שנוכל לגבות חיובי האב מדמים אלו שהרי ביכולתו להבריחם? (כמו כן שוויה של הדירה שנוי במחלוקת בין הצדדים – דבר המצריך אותנו למצוא את דרך המלך להערכת שוויה, אין אנו יכולים לקבל את טענת האב שהוא מוכן לקנות הדירה במחיר שנקב, שהרי לטענתו אין בידו אמצעים כלל, ומאידך גיסא חובתנו למצות דרך לשום את שווי הדירה הנמצאת בפרויקט שמכירת הדירה בו תלויה בהסכמת ועדת קבלה). מעתה ניצבת בפנינו בעיה שחובה עלינו למצוא את הדרך לפתרונה: מצד אחד האב מקיים חובתו למדור ילדיו בהעמדת מדור בעין; מאידך גיסא זכותו של האב לדרוש פירוק שיתוף ולדרוש "תנו לי את רכושי". במצב דברים זה שטענות שני הצדדים נכונות יש לשקול הדרך להבטחת מדור ולחילופין היוון דמי המדור כדרישת האם. לפיכך חובת בית הדין וחובת הצדדים למצוא דרך המלך לפתרון בעיה זו. מסקנה ומתן הוראות א. לאור האמור בית הדין מבהיר שבינתיים יש להמשיך במאמצי הפישור שייערכו באמצעות הרב כץ. עם זאת אם לא יגיעו הצדדים להסכמה, בית הדין יוציא את פסק דינו עם אפשרות של פסיקת פשרה בהתאם לכללים שהבהרנו. ב. ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים. ניתן ביום כ"ח בתשרי התש"ף (27.10.2019). הרב אליעזר איגרא הרב א' אהרן כץ הרב שלמה שפירא