תלמוד בבלי מסכת נדרים דף 72.

תָּא שְׁמַע: אֵימָתַי אָמְרוּ ״מֵת הַבַּעַל, נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב״ — בִּזְמַן שֶׁלֹּא שָׁמַע הַבַּעַל, אוֹ שָׁמַע וְהֵפֵר, אוֹ שָׁמַע וְשָׁתַק וּמֵת בּוֹ בַּיּוֹם. וְאִי אָמְרַתְּ גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמוּ, לִיתְנֵי נָמֵי ״אוֹ שָׁמַע וְגֵירַשׁ״! מִדְּלָא תָּנֵי הָכִי — שְׁמַע מִינַּהּ גֵּירוּשִׁין כַּהֲקָמָה דָּמוּ. אֵימָא סֵיפָא: אֲבָל אִם שָׁמַע וְקַיָּים, אוֹ שָׁמַע וְשָׁתַק וּמֵת בְּיוֹם שֶׁל אַחֲרָיו — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר. וְאִי אָמְרַתְּ גֵּירוּשִׁין כַּהֲקָמָה דָּמוּ, לִיתְנֵי ״וְאִם שָׁמַע וְגֵירֵשׁ״! אֶלָּא מִדְּלָא קָתָנֵי הָכִי, שְׁמַע מִינַּהּ: גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמוּ. אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינֵּיהּ. אִי רֵישָׁא דַּוְקָא — נָסֵיב סֵיפָא מִשּׁוּם רֵישָׁא. אִי סֵיפָא דַּוְקָא — נָסֵיב רֵישָׁא מִשּׁוּם סֵיפָא. תָּא שְׁמַע: נָדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה, וְנִתְגָּרְשָׁה וְנִתְאָרְסָה בּוֹ בַּיּוֹם, אֲפִילּוּ לְמֵאָה — אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפִירִין נְדָרֶיהָ. שְׁמַע מִינַּהּ גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמוּ, דְּאִי כַּהֲקָמָה דָּמוּ — מִי מָצֵי מֵיפַר אָרוּס אַחֲרוֹן נִידְרֵי דְּאוֹקֵים אָרוּס רִאשׁוֹן? הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בְּשֶׁלֹּא שָׁמַע אָרוּס רִאשׁוֹן. אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא בּוֹ בַּיּוֹם? אֲפִילּוּ לְאַחַר מֵאָה יָמִים נָמֵי! כְּשֶׁלֹּא שָׁמַע אָרוּס וְשָׁמַע הָאָב, דְּבוֹ בַּיּוֹם הוּא דְּמָצֵי מֵיפַר, אֲבָל מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא מָצֵי מֵיפַר. תָּא שְׁמַע: נָדְרָה בּוֹ בַּיּוֹם, גֵּירְשָׁהּ וְהֶחְזִירָהּ בּוֹ בַּיּוֹם — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר. שְׁמַע מִינַּהּ: גֵּירוּשִׁין כַּהֲקָמָה דָּמוּ. אָמְרִי: הָכָא בִּנְשׂוּאָה עָסְקִינַן, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּאֵין יָכוֹל לְהָפֵר, מִשּׁוּם דְּאֵין הַבַּעַל מֵיפֵר בְּקוֹדְמִין.