תלמוד בבלי מסכת קידושין דף 73.

חַד – לְכֹהֲנִים, וְחַד – לַלְוִיִּם, וְחַד – לְיִשְׂרְאֵלִים, וְחַד – לְמִישְׁרֵי מַמְזֵר בִּשְׁתוּקִי, וְחַד – לְמִישְׁרֵי שְׁתוּקִי בְּיִשְׂרָאֵל. קְהַל גֵּרִים לָא אִיקְּרִי קָהָל. וְרַבִּי יְהוּדָה? כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מֵחַד ״קָהָל״ נָפְקִי, אִיַּיתַּר לֵיהּ לִקְהַל גֵּרִים. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָכִי נָמֵי, תְּרֵי קְהָלֵי נִינְהוּ, מַמְזֵר בִּשְׁתוּקִי וּשְׁתוּקִי בְּיִשְׂרָאֵל מֵחַד ״קָהָל״ נָפְקָא – ״לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה׳״ – מַמְזֵר וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא, הָא מַמְזֵר סָפֵק – יָבֹא, בְּקָהָל וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא, הָא בְּקָהָל סָפֵק – יָבֹא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָנֵי נָמֵי תְּרֵי קְהָלֵי נִינְהוּ, וְטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה מֵהָכָא: ״הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר״. וּלְרַבִּי יוֹסֵי? ״חֻקָּה אַחַת״ – הִפְסִיק הָעִנְיָן. אֶחָד גֵּר וְאֶחָד עֶבֶד מְשׁוּחְרָר וְחָלָל מוּתָּרִין בְּכֹהֶנֶת. מְסַיְּיעָא לֵיהּ לְרַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא הוּזְהֲרוּ כְּשֵׁירוֹת לְהִנָּשֵׂא לִפְסוּלִים. דְּרַשׁ רַבִּי זֵירָא בְּמָחוֹזָא: גֵּר מוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת. רַגְמוּהּ כּוּלֵּי עָלְמָא בְּאֶתְרוֹגַיְיהוּ. אֲמַר רָבָא: מִי אִיכָּא דְּדָרֵישׁ מִילְּתָא כִּי הַאי בְּדוּכְתָּא דִּשְׁכִיחִי גִּיּוֹרֵי? דְּרַשׁ רָבָא בְּמָחוֹזָא: גֵּר מוּתָּר בְּכֹהֶנֶת. טַעֲנוּהּ בְּשִׁירָאֵי. הֲדַר דְּרַשׁ לְהוּ: גֵּר מוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת. אֲמַרוּ לֵיהּ: אַפְסֵידְתָּא לְקַמַּיְיתָא. אֲמַר לְהוּ: דְּטָבָא לְכוּ עֲבַדִי לְכוּ, אִי בָּעֵי מֵהָכָא נָסֵיב וְאִי בָּעֵי מֵהָכָא נָסֵיב. וְהִילְכְתָא: גֵּר מוּתָּר בְּכֹהֶנֶת וּמוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת. מוּתָּר בְּכֹהֶנֶת – לֹא הוּזְהֲרוּ כְּשֵׁירוֹת לְהִנָּשֵׂא לִפְסוּלִים, וּמוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת – כְּרַבִּי יוֹסֵי. אֵלּוּ הֵן: שְׁתוּקִי – כֹּל שֶׁמַּכִּיר. אָמַר רָבָא: דְּבַר תּוֹרָה שְׁתוּקִי כָּשֵׁר. מַאי טַעְמָא – רוֹב כְּשֵׁרִים אֶצְלָהּ, וּמִיעוּט פְּסוּלִין אֶצְלָהּ. וְאִי אָזְלִי אִינְהוּ לְגַבַּהּ, כֹּל דְּפָרֵישׁ – מֵרוּבָּא פָּרֵישׁ. מַאי אָמְרַתְּ – דִּילְמָא אָזְלָה אִיהִי לְגַבַּיְיהוּ הֲוָה לֵיהּ קָבוּעַ, וְכֹל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״לֹא יָבֹא מַמְזֵר״ – מַמְזֵר וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא, הָא מַמְזֵר סָפֵק – יָבֹא. בְּקָהָל וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא, הָא בְּקָהָל סָפֵק – יָבֹא! וּמָה טַעַם אָמְרוּ שְׁתוּקִי פָּסוּל? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו. אֶלָּא מֵעַתָּה, שְׁתוּקִי – שְׁתוּקִית לֹא יִשָּׂא, שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו! כֹּל כִּי הָנֵי מְזַנּוּ וְאָזְלִי? בַּת שְׁתוּקִית לֹא יִשָּׂא, שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו! אֶלָּא: לָא שְׁכִיחָא, הָכִי נָמֵי לָא שְׁכִיחָא! אֶלָּא מַעֲלָה עָשׂוּ בְּיוּחֲסִין. וְאָמַר רָבָא, דְּבַר תּוֹרָה: אֲסוּפִי – כָּשֵׁר. מַאי טַעְמָא? אֵשֶׁת אִישׁ – בְּבַעְלָהּ תּוֹלָה. מַאי אִיכָּא? מִיעוּט אֲרוּסוֹת וּמִיעוּט שֶׁהָלַךְ בַּעֲלֵיהֶם לִמְדִינַת הַיָּם, כֵּיוָן דְּאִיכָּא פְּנוּיָה, וְאִיכָּא נָמֵי דְּמֵחֲמַת רְעָבוֹן, הָוֵה פַּלְגָא וּפַלְגָא. וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״לֹא יָבֹא מַמְזֵר בְּקָהָל ה׳״ – מַמְזֵר וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא, הָא מַמְזֵר סָפֵק יָבֹא. בְּקָהָל וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא, הָא בְּקָהָל סָפֵק יָבֹא. וּמָה טַעַם אָמְרוּ אֲסוּפִי פָּסוּל – שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו. אֶלָּא מֵעַתָּה אֲסוּפִי – אֲסוּפִית לֹא יִשָּׂא, שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ בֵּין מֵאָבִיו בֵּין מֵאִמּוֹ! כֹּל הָנֵי שָׁדוּ וְאָזְלִי?! בַּת אֲסוּפִי לֹא יִשָּׂא, שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ! אֶלָּא לָא שְׁכִיחַ, הָכִי נָמֵי לָא שְׁכִיחַ. אֶלָּא, מַעֲלָה עָשׂוּ בְּיוֹחֲסִים. אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא: מְצָאוֹ מָהוּל –