סיכום
בית הדין האזורי תל אביב-יפו דן בתביעת בעל לשעבר לביצוע הסכם גירושין. הסכם מ-2005 קבע כי האשה תישאר בדירה משותפת ותחליף את ערב המשכנתא (אביו של הבעל) בערב חדש בתוך חודשיים ממתן הגט. אם לא תמציא ערב, תימכר הדירה ותחולק התמורה שווה בשווה. הבעל טען שהאשה לא מצאה ערב חדש ולכן יש למכור את הדירה. האשה טענה שלא הייתה אפשרות לחליף ערב ללא שיתוף פעולה מהבעל, וכי הבנק סירב לקבל את אביה כערב. בית הדין פסק שיש לו סמכות שיפטית לדון בעניין, משום שהסכם הגירושין הותנה במפורש בביצוע תנאים עתידיים, ולא סיים את הסכסוך בפסק דין סופי. בית הדין הורה על הגשת מסמכים וסיכומים לדיון נוסף בעניין.
עובדות
הצדדים התגרשו בשנת 2005. לפני הגירושין חתמו על הסכם גירושין ב-7.3.2005 אשר אושר וקיבל תוקף פסק דין מבית הדין באותו יום. בהסכם נקבע כי: (1) האשה תישאר בדירה משותפת וקיבלה את חלקו של הבעל בדירה; (2) הבעל התחייב להעביר את כל זכויותיו בדירה לשם האשה; (3) האשה תהיה אחראית לתשלומי המשכנתא; (4) יש להחליף את ערב המשכנתא (אביו של הבעל) בערב חדש בתוך חודשיים מהגט; (5) אם לא יוחלף הערב, תימכר הדירה וההכנסות יתחלקו שווה בשווה. לדברי הבעל עד למועד הדיון לא הוחלף הערב והאשה לא עמדה בהתחייבויותיה. לדברי האשה הערב שהיה אמור להחליף הוא אביה, אך הבנק סירב לקבלו כערב, ללא שיתוף פעולה מצד הבעל.
החלטה
בית הדין קבע כי: (1) בית הדין בעל סמכות שיפטית ראשונית לדון בתביעת הבעל, משום שהסכם הגירושין הותנה בתנאים עתידיים ולא סיים את הסכסוך בפסק דין סופי ובלתי מותנה; (2) הסכם החלוקה לא סיים את הסכסוך בין הצדדים לגבי אופן חלוקת הרכוש הקשור בגירושין; (3) פסק הדין שאישר את ההסכם קבע בד בבד כי מלאכתו של בית הדין טרם הסתיימה וייתכן שיידרש בעתיד להתדיינויות נוספות, כולל מינוי כונס נכסים; (4) הורה על הגשת מסמכים על ידי הצדדים כדי להוכיח את טענותיהם ולאחר מכן על הגשת סיכומים קצרים לדיון נוסף בעניין.
נימוקים
בית הדין עמד על קביעה משפטית יסודית לפיה בית דין מחזיק בסמכות שיפוט ראשונית כל עוד לא ניתן פסק דין סופי ובלתי מותנה, כפי שנקבע בפרשת סימה אמיר (י' בג"ץ 8638/03). בהתאם, בחן בית הדין את תוכן הסכם הגירושין ומצא כי: (1) ההסכם הותנה במפורש בפעולות שעל האשה לנקוט בפרקי זמן מוגדרים; (2) אם האשה לא תצליח לבצע את הפעולות המוטלות עליה, קובע ההסכם מנגנון מדורג לחלוקת הרכוש; (3) הוסכם במפורש כי בית הדין ידון בכל הסכסוכים הקשורים לחלוקת הרכוש לאחר הגט; (4) המסקנה המתבקשת היא שפסק הדין שנתן תוקף להסכם לא סיים את הסכסוך בעניין חלוקת הרכוש, ובדומה לפסק דין בעניין פירוק שיתוף בדירת בני זוג, קבע בד בבד כי מלאכתו של בית הדין טרם הסתיימה.
טקסט מלא של הפסק ←
יישום הסכם גירושין בית הדין האזורי תל-אביב - יפו בפני כבוד הדיינים: הרב נחום פרובר הרב בנימין אטיאס הרב יצחק הדאיה י"א באייר התשע"א (15/05/2011) בא כוח הצד א עו"ד לאה שפיגל בא כוח הצד ב טו"ר צבי גלר שונות מבקש/משיב נושא הדיון: יישום הסכם גירושין הצדדים התגרשו זמ"ז. עובר לגירושין ערכו הצדדים הסכם גירושין מיום כ"ו אדר א' תשס"ה (7/3/2005) שאושר וקיבל תוקף של פס"ד ע"י ביה"ד באותו יום. בהסכם הגירושין הוסכם ע"י הצדדים כמופיע להלן: ב. האשה נשארת בדירה הנמצאת ב[...] על כל תכולתה חוץ מחפציו האישיים של הבעל, וכן הבעל נותן את חלקו בדירה הנ"ל לאשה ומתחייב להעביר את כל זכויותיו בדירה על שמה של האשה. כל תשלומי המשכנתא שעל הדירה האשה מתחייבת לשלמם. ג. הבעל יעזוב את הדירה קודם למתן הגט. ד. 1. חשבון משותף של הזוג אשר נמצא בבנק המזרחי אשר בסניף פרדס כץ שמספרו...... יעברו לאחריות האשה והיא זו שתהא אחראית לשלם את החוב הנמצא בו. 2. בעת העברת הדירה על שם האשה יחתום הבעל על העברת זכויותיו בטאבו לזכות האשה. 3. כל האמור לעיל (סעיף ב) יתקיים בתנאי שהאשה תדאג להמציא ערבים למשכנתא אשר על הדירה אשר יבואו במקום הערב החתום האב אשר הינו אבי הבעל, במידה ולא תמציא האשה ערבים, תוך חודשיים מיום מתן הגט, יתבטל סעיף ב', והדירה תימכר לכל המרבה במחיר, ובתמורה שתתקבל לאחר תשלום כל החובות הרובצות על הדירה, תתחלק שווה בשווה בין הצדדים. 4. ביה"ד ימנה כונס נכסים למכירת הדירה ע"י דרישת כל צד. ז. שני הצדדים נותנים בזה סמכות לביה"ד הרבני לדון בכל הסכסוכים שיתהוו בניהם לאחר סידור הגט בנושא רכושם". לפני ביה"ד עומדת תביעת הבעל לשעבר כי עד היום לא הוחלף הערב (אביו) והאשה לא עשתה את המוטל עליה לפי סעיף ד3 בהסכם, וע"כ ע"פ סעיף ד3 יש למכור את הדירה ולחלק את התמורה בין הצדדים שווה בשווה. ב"כ האשה טען לפני ביה"ד כי לביה"ד אין סמכות לדון בתביעת הבעל, לטענתו המקרה שלפנינו דומה למקרה שמופיע בפס"ד י' בג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (פורסם בנבו, 6.4.2006, להלן – פרשת אמיר), וע"כ תביעת הבעל צריכה להיות מוגשת לביהמ"ש לע"מ. כמו"כ טוען כי האשה כן עמדה על המופיע בסעיף ד3 להסכם, האשה היתה בבנק מיד לאחר הגירושין, מלכתחילה היה ידוע כי הערב שהיה אמור להחליף את הבעל הוא אבי האשה, אלא שהבעל ואבי הבעל לא שיתפו פעולה בהחלפת הערב. ב"כ הבעל טענה כי החלפת ערב אינה מצריכה הסכמה או שיתוף פעולה מצד הבעל או אבי הבעל, ועל האשה היה מוטל להסדיר את נושא הערבות, כמו"כ נטען שהבנק לא היה מוכן לקבל את אבי האשה כערב וע"כ האשה לא עמדה על מה שהוטל עליה לבצע ע"פ ההסכם וע"כ יש למכור את הדירה ולחלק את התמורה בין הצדדים. הוסכם כי ראשית כל, ביה"ד יחליט בנושא הסמכות, ובאם יחליט ביה"ד שהסמכות נתונה לביה"ד, יחליט ביה"ד בעניין הגשת מסמכים ע"י הצדדים וכן הגשת סיכומים. בנושא הסמכות: פסק הדין בפרשת סימה אמיר חזר, בין היתר, על הקביעה המשפטית היסודית לפיה מחזיק בית הדין בסמכות שיפוט ראשונית מכוח סמכות שנקנתה כדין, כל עוד לא ניתן באותו ענין פסק דין סופי ובלתי מותנה: "...כן נתונה סמכות טבועה לערכאה השיפוטית, ולבית הדין בכלל זה, להמשיך ולהחזיק בידיה סמכות שיפוט לגבי נושא התלוי ועומד מלפניה עד לסיומו של ההליך. כל עוד לא ניתן פסק דין סופי, נמשכת סמכות השיפוט עד אשר תסיים ערכאת השיפוט את מלאכתה. משניתן פסק דין סופי ובלתי מותנה, תמה המלאכה" (פרשת סימה אמיר, פיסקה 14). על מנת להיוודע אם פסק הדין סיים את הסכסוך בפסק דין סופי ובלתי מותנה, יש לקרוא את פסק הדין ולבחון את הוראותיו. לענין זה, הסכם גירושין שניתן לו תוקף של פסק דין, כמוהו ככל פסק דין אחר. במקרה דנן, כפי שניתן להיווכח מתוכנו של ההסכם, הותנה במפורש כי העברת הזכויות בדירה מן הבעל אל האשה, תלויה בפעולות שעל האשה לנקוט תוך פרקי זמן שהוגדרו בהסכם. כן הוסכם, כי אם האשה לא תצליח לפעול כאמור שם, תימכר הדירה וכי כל צד יהיה רשאי לפנות לבית הדין ולבקש מינויו של כונס נכסים. עוד הוסכם במפורש, כי בית הדין ידון לאחר הגט בכל הסכסוכים הקשורים לחלוקת הרכוש. המסקנה המתבקשת היא, כי פסק הדין שנתן תוקף להסכם חלוקת הרכוש לא סיים את הסכסוך שבין הצדדים לענין אופן חלוקת רכוש הצדדים שנכרך בגירושין. משמע, כי ההסכם לענין הזכויות בדירה, כמוהו כמו כל פסק דין לפירוק שיתוף בדירת בני זוג, אשר בו קובע בית הדין מנגנון מדורג לענין חלוקת זכויות הצדדים בנכס. במלים אחרות: פסק הדין שנתן תוקף להסכם שבין הצדדים, קבע בד בבד, כי מלאכתו של בית הדין טרם הסתיימה, וכי לשם חלוקת הזכויות בפועל עשוי בית הדין להידרש בעתיד להתדיינויות נוספות בין הצדדים, לרבות מינוי כונס נכסים. לאור הנ"ל מחליט ביה"ד כדלהלן: א. הסמכות בעניין התביעה הנ"ל נתונה לביה"ד. ב. הצדדים יגישו לביה"ד מסמכים ע"מ להוכיח את טענותיהם עם העתק לצד שכנגד, ולאחר שביה"ד יקבל את הערות הצדדים על המסמכים, ביה"ד יחליט על הגשת סיכומים קצרים ע"י באי כח הצדדים. ניתן ביום י"א באייר התשע"א (15/05/2011) הרב נחום פרובר - אב"ד הרב בנימין אטיאס - דיין הרב יצחק הדאיה - דיין