ש"ך על חושן משפט 246

לעולם אומדין כו'. ואם א' כתב כל נכסיו לא' לאחר מית' מפני שלא הי' לו זרע ואחר כך זכה לזרע עיין בתשובת מהר"מ מלובלין סי' ק"ח ועיין בתשובת מהרא"ן ששון סי' קכ"ד ובתשובת רשד"ם סימן רנ"ג ורצ"ט ובתשובת ר"א ן' חיים סי' ל"ח: אבל לא בבריא עיין בסמ"ע סק"ג עד והר"ן נסתפק בבריא כ"כ ב"י משמו אבל באמת בר"ן ליתא לספק אלא כ"כ בפשיטות כיון דלא שביק נפשיה ולא שביק לבריה וזכה בנו ועיין בתשובת מהר"מ מלובלין שם: דאפי' בבריא. עיין בסמ"ע ס"ק ד' עד דזה אינו מוכרח כו' וכ"כ הב"ח: הכותב כל נכסיו כו'. עיין בסמ"ע ס"ק ה' שכתב על הע"ש דלא דק כו' ולפע"ד דק היטב ולשונו היא לשון רשב"ם דף ק"ל ע"א ע"ש עיין בתשובת ר"י לבית לוי סי' כ"ד: בד"א כו'. עיין בתשובת ר"ש כהן ס"ג סי' י"ב י"ג: וי"א כו' ע"ל סי' רנ"ג ס"ז: יש מי שאומ' כו'. עיין בתשו' רשד"ם סי' שע"ה: אם נתן לו בקנין כו'. עיין בסמ"ע ס"ק י"ד ובב"ח ודבריו נכונים ודלא כב"י ומחבר: אכול עמי כו' ע"ל סי' שס"ג ס"י בהג"ה ב' וצ"ע ועיין במהרש"ל פ"ח דב"ק סי' ס"ח ועי' בת"ה בשם מהרי"ח ומייתי שם ראיה מקרע כסותי שלא א"ל ע"מ לפטור ע"ש וצ"ע דהתם גופא אי לא אייתי לידי בתורת שמירה פטור אע"ג דלא אמר על מנת לפטור וכדאית' בש"ס ופוסקים לקמן ס"ס ס"א ע"ש וצ"ע: ולכן מי שמאכיל כו'. עיין בב"י סימן קכ"ח מחודש ב' מדינים אלו במי שפרנס ליתום על שלחנו ועיין בתשובת ר"מ אלשיך סי' ע' וכתשובת מ"ע סימן פ"ט ובתשוב' ן' ל"ב ס"א כלל י"ב ס"י ע"ה דף צ"ו צ"ז וע"ש עוד ד' קמ"ה: פטור כו' ואם קרא לאורח הסועד אצל בעה"ב אחר בחנם פטור האורח בשבועת היסת שדעתו היה לאכול בחנם מהרש"ל שם: