היתר פרסום פסקי דין – תנאיו וסייגיו, עקרונות ויישום

לפנינו בקשת בא כוח המערערת כי בית הדין יתיר את פרסום פסק הדין שניתן בעניינם של הצדדים. נבהיר:בית הדין נוהג, גם ללא בקשות מיוחדות,להתיר את פרסומם של פסקי דין שיש בהם, לדעת בית הדין,עניין לציבור. כזה הוא גם פסק דין זה, ומשום כך גם אין אנו מבקשים תגובה לבקשה זו, שכןלא בשל הבקשה אנו מתירים את הפרסום אלא בשל שיקוליו של בית הדיןומדיניותו הכללית. מכל מקום היתר פרסום כזה נעשה על דרך הכללבכפוף להשמטת פרטיהם המזהים של הצדדים.על דרך כלל נעשה הפרסום תחילה באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים, ולאחר שזו מפרסמת את פסק הדין בהשמטת הפרטים כאמור – יכול כל גורם מעוניין לפרסם אותו באותה דרך.משאכן מבוקש היתר פרסום זהעל ידי צד מעונייןמצריך הדבר לחדד את הדברים ולהקפיד במשנה זהירותעל מניעת פרסום שלא בדרך הראויה והשומרת על חסיונם של הצדדים. ומן הכלל אל הפרט: בהתאם למדיניות האמורה מתיר בית הדין את פרסום פסק הדין – וכן את פרסום החלטה זו עצמה – בדרך דלהלן: א. בית הדין יעביר את פסק הדין להנהלת בתי הדיןשתפרסםאותולאחרעריכה הכוללת אתהשמטת פרטיהם המזהים של הצדדים. ב.הנהלת בתי הדין סוברנית לשקול השמטת פרטים נוספים שאומנםאינם 'פרטים מזהים'כמשמעותו הרגילה של מונח זה (שם ומספר תעודת זהות) אך עשויים לחשוף את זהותם של הצדדים בשל ייחודיותם ובשל יכולתו של המעוניין להצליב ביניהם ולהסיק במי מדובר. ג. לאחר פרסומו של פסק הדין בידי הנהלת בתי הדיןרשאיםיהיו גםגורמים אחרים– ובכללם הצדדים ובאי כוחם –לפרסם את פסק הדין בנוסח הערוך שיצא מתחת ידי הנהלת בתי הדיןושבו יושמטו הפרטים כאמור. ניתן ביום ב' באלול התשע"ט (2.9.2019). הרב אברהם שינדלר