סיכום
תיק שכירות בין מוסד לבין גב' שמעון שהפעילה מרפאה. המוסד תבע תשלום של 43,875 ₪ עבור חמישה חודשי שכירות. הנתבעת הודתה בדיון על חוב של שלושה חודשים אך בתשובה כתובה טענה שחייבת רק חודשיים. בית הדין קבע שאין אמנה על הודאה קודמת ודחה את טענתה החדשה. ביחס לתקופת הקורונה, בית הדין הכיר בקשיים אך קבע שהציוד נשאר במקום ולעיתים נעשו טיפולים. מתוך פשרה, חייב את הנתבעת בתשלום מופחת עבור שני חודשים שנויים במחלוקת. פסק הדין הסופי חייב את גב' שמעון בתשלום 35,100 ₪ עבור ארבעה חודשי שכירות, עם אפשרות פריסה לארבעה תשלומים חודשיים.
נימוקים
הלכה פסוקה שאין טוען וחוזר וטוען מחובה לזכות. הודאת הנתבעת בדיון מחייבת אותה. ביחס לקורונה - למרות הקשיים, הציוד נשאר במקום ולעיתים נעשו טיפולים, לכן יש חובת תשלום. מתוך פשרה הקרובה לדין ובהתחשב במצב החריג, הופחת התשלום עבור שני החודשים השנויים במחלוקת לחצי מהסכום.
טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:14398 תשלום שכירות במכת מדינה תיק מספר: 163 בעניין שבין התובעת: מוסד ע"י ראובן לבין הנתבעת: שמעון מבוא : פסק דין זה הוא המשך לפסק דין ביניים מס' 1 בו נדרש המוסד לשלוח דפי חשבונות על תשלומי השכירות של הנתבעת. ממזכירות המוסד נשלחו דפי החשבונות שמהם לטענת נציגי המוסד עולה שהנתבעת שילמה חמישה חודשי שכירות על המבנה. דפי חשבון אלו הובאו לפני הגב' שמעון שנתבקשה להשיב עליהם, וזה לשון תשובתה: "תשלום למוסד, אני חייבת רק חודשיים, הכל שולם. לגבי נזק למרפאה והחייבות של המוסד לעזור לי בתיקון, אני עדיין חושבת שכן מגיעה לי עזרה במידת האפשר, לא הייתי משקיעה בתיקון הרבה אם לא הייתה עזרה. מוכנה לפשרה שתסגור את הדיון הזה לסכום סמלי, אבקש להתחשב בכל הדברים שמסביב וגם מצב הבטחוני וקורונה שהמרפאה הייתה סגורה ושילמנו." בירור הדין : א. בדיון בבית הדין המוסד תבע חמישה חודשי שכירות בסך כולל של 43,875 ₪ (8,775*5), והגב' שמעון הודתה על חוב של שלושה חודשים מתוך החמישה. נמצא שדבריה בתשובתה שהיא חייבת רק חודשיים אינם מתקבלים, שכן הם סותרים את הודאתה המפורשת בדיון, והלכה פסוקה היא (חו"מ פ א) שאין טוען וחוזר וטוען מחובה לזכות, ובודאי כשיצא מבה"ד. ויתירה מזאת, הדיון בבה"ד נגמר והתגובה שנתבקשה מגב' שמעון היא רק על החשבון שהגישה המוסד, ובזה לא מצאנו התייחסות מצידה להוכיח שחשבונות אלו אינם נכונים. ב. ביחס לתשלום מצד המוסד על נזקי המרפאה כבר נפסק בפסק הדין הראשון שאין המוסד חייב בזה, וכפי שכבר פורט בהרחבה בפסק הדין. ג. לגבי טענתה על התחשבות מחמת הקורונה, גם בדיון הוזכרו מצד הגב' שמעון עניינים הנוגעים לקורונה אם כי לא טענה מפורשת. ולמעשה על פי הדו"ח שנשלח ע"י המוסד, ישנם שני תשלומים מתוך החמישה שיש להם זיקה לתקופת הקורונה, 31/3/20 וכמ"כ 31/7/21 (למניינם). אכן ב'מכת מדינה' כמו בתקופה הקורונה יש לדון אם יש חובת תשלום שכירות, ויש לעיין בכל זה כפי שנתבאר בפוסקים ( שו"ע חו"מ שכב א, שכא א ו הרמ"א שם, וברמ"א שיב יז, ובנושאי כלים שם). ולמעשה בנדון דידן מחד עדיין הציוד היה בתוך המבנה וייתכן שלעיתים גם נעשו טיפולים וא"כ צריך לשלם, אך גם מסתבר שלא היה תפקוד מלא בודאי בתקופת הסגר, מה גם שמסתבר מאוד שכבר דברו הצדדים ביניהם בענין זה וסיכמו על כך. מכל מקום כיון שיש צד להקל בדבר על הנתבע המוחזק, לכן מצד פשרה הקרובה לדין ביחס לשני החודשים שהגב' שוש מכחישה את טענת המוסד, נראה לחייבה על חצי מהסכום בכל אחד מחודשים אלו. ד. העולה מכל הנ"ל הוא שעל הגב' שמעון לשלם על ארבעה חודשים בלבד. סך כולל של 35,100 ₪ החלטה : המוסד אינו צריך לשלם עבור נזקי המרפאה, וכפי שנפסק בפסק דין הראשון. על הגב' שמעון לשלם סך כולל של 35,100 ₪ עבור ארבעה חודשי שכירות. הנתבעת תוכל לשלם את הסכום הנ"ל עד ארבעה תשלומים שווים, דהיינו שבכל חודש תשלם סכום של 8,775 ₪. התשלום הראשון לא יאוחר מיום 10/7/2025 למניינם. התשלום השני לא יאוחר מיום 10/8/2025 למניינם. התשלום השלישי לא יאוחר מיום 10/9/2025 למניינם. והתשלום הרביעי לא יאוחר מיום 10/10/2025 למניינם. 'והאמת והשלום אהבו' __________ __________ __________ הרב שלמה בן יאיר הרב דרור טויל, ראב"ד הרב אביעד תפוחי נושאים בית דין - סדרי דין > סדרי דין > טענות > טוען וחוזר וטוען > מחיוב לפטור > אינו נאמן שומרים - שכירות > שכירות > דמי שכירות > באונס > במכת מדינה > כאשר חפצי השוכר נשארו במושכר מקורות שולחן ערוך חושן משפט עה-צו - הלכות טוען ונטען סימן פ סעיף א שז-שיט - הלכות שוכר סימן שיב סעיף יז שכ-של - הלכות חכירות וקבלנות סימן שכא סעיף א סימן שכב סעיף א