ביאור הגר"א חושן משפט 187
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
(ליקוט) כל שליח כו'. ממ"ש בב"מ פ"ג א' ההוא גברא דא"ל לחבריה כו' כמאן כאיסי כו' וכמש"ו בס"ב (ע"כ):
(ליקוט) ואם היה כו'. כאיסי וכעובדא דשם ההוא גברא דקא מעבר כו' וכפי' ר"ח וש"פ דאל"כ מאי חידש איסי ומאי פריך רב יוסף בריה כמאן כאיסי (ע"כ):
(ליקוט) או דבר כו'. כעובדא שניה הנ"ל וכמש"ו בס"ב (ע"כ):
(ליקוט) ממעות שהיו כו'. משום סיפא דבדבר הנעלם ישבע דוקא בכה"ג דשבועת השומרים אינו כי אם לפטור ולא ליטול וכמ"ש ר"פ כל הנשבעין כל הנשבעין שבתורה כו' וכמ"ש ולקח בעליו כו'. וכן אף בשבועות דרבנן רק אותם שחשיב שם וע"ל סי' צ"ג סי"ג ולעולם אינו נוטל אלא בראיה (ע"כ):
(ליקוט) וכן הדין בטענת כו'. הוא דברי איסי. וה"ה לשותפין שדין שומרין להן כמ"ש בב"ב מ"ב ב' השותפין ש"ש וז"ש וכ"ה בכל כו' (ע"כ):
ודוקא כו' אפי' כו'. ב"ב ק"ע א' א"ל אי לא אתי כו':
נתן מעות כו'. שהוא פשיעותא שהוא דבר דסליק אדעתא דאינשי ממ"ש בב"מ ס"ג ב' דא"ל חטי כו' ומדנקט היזק זה ש"מ שהוא מצוי יותר משאר: