טקסט מלא של הפסק ←
מס. סידורי:1135 פיטורי עובדת בהריון שאינה עומדת בדרישות התפקיד תיק מספר: 0104/10 התובע/ת : מוסד הנתבע/ת : גננת הנדון : אי שביעות רצון מהגננת ונזק הנגרם מהפסקת העסקתה. טענות התובע: מנהל המוסד- א': הנתבעת עבדה שנתיים במוסד, לקראת סוף השנה הראשונה הסתפקה אם היא יכולה להמשיך בעבודה, ואחר זמן קבלנו הודעה ממשרד התמ"ת כי אנו צפויים לקנס גדול בעקבות פיטוריה של הנתבעת. מרכזת הגנים: הגב' ב': קבלנו את הנתבעת לעבודב ב-1/9/2010 כגננת אם לגן 3, תפקיד המחייב אחריות רבה, של ניהול הגן על כל המשתמע לרבות שיחות אם הורים וכיוצ"ב. בשנה הראשונה הסתדרנו מצויין, לקראת פסח היא יצאה לחופשת לידה, ללא חפיפה עם גננת מחליפה, כשחזרה מחופשת לידה היא קיבלה את כל ההטבות שמגיעות לה, אלא שבחזרתה לעבודה ראינו שקשה לה מאד לעמוד בתפקידה על כל המשתמע, ולאחר שהבהרתי לה את דרישות התפקיד, התנתי איתה את המשך עבודתה בשנה הבאה, בקבלה מלאה של דרישות התפקיד. כשהתחילה השנה, היו הרבה בעיות עם תפקודה כגננת בהתאם לדרישות התפקיד, נסינו להקל עליה במטלות מסוימות בכדי לעזור לה, ובכל זאת היה לה מאד קשה. בערבי ההורים היא לא הגיע למעט פעם אחת שהגיעה אך הביאה תינוקת אעפ"י שהמנהלת אסרה על כך. בסוף שנה שעברה בחודש מאי, הזמנתי אותה לשיחת הבהרה, היא הסכימה שבאמת היה לה קשה לעמוד בדרישות התפקיד, אי לכך הצענו לה להחליף לתפקיד יותר קל כגננת משלימה, הצעתי לה יומיים עבודה והיא גם הסכימה שזה יותר מתאים לה. בשיחה עם המנהלת סוכם שככה אי אפשר להמשיך, וכך סוכם עם הנתבעת כי היא לא תמשיך בעבודה, משום שאין ביכולתה לעמוד בדרישות, ולכן היא מעונינת לחפש עבודה במקום אחר, ואף הסכמתי לתת לה מכתב המלצה חם ומפרגן. היא בקשה מכתב התפטרות, בכדי לחתום אבטלה, ואף שהבעתי את חששותי, שמא היא תטבע אותנו על פיטוריה, והיא הבטיחה שלא תעשה זו, ואף המנהלת סברה שהיא לא תעשה דבר כזה שאינו אמת. אני מציגה לבית הדין את המכתב שהמוסד מפסיק את עבודתה. הנתבעת היתה צריכה לקבל 2 שיקים על חודשי עבודתה שלא שולמו ובכך לסלק את כל חובתינו אליה, ע"י חתימה על מסמך שמעיד על ויתור כללי לכל חובות המוסד כלפיה, ולאחר שהיא חתמה על המסמך מסרתי לה את השיקים. לאחר זמן מה, לתדהמתנו קיבלתנו מכתב מעו"ד שהיא תובעת אותי על פיטורין בהיותה בהריון. והדרישה היתה להחזירה מיד לעבודה עם כל הזכויות למפרע. לאחר ששוחתי איתה, ראיתי שהיא משנה את כל הגרסה. ולאחר מספר דקות קיבלתי טלפון מהעו"ד של הנתבעת, וטענה שאם לא נקבל את דרישותיהם היא תוציא צו מניעה על ס"ך 50,000 נגד המוסד. אמרתי שאני מרגישה שאין לי אמון בה, וכל מה שכופים אותי לעשות למענה אינו עולה בקנה אחד עם האמת והצדק ולאחר מספר דקות סוכם בין כל הצדדים כי נגיע לבוררות בבית הדין. אנו תובעים : לקבל הכרה והסכמה מבית הדין כי נהגנו כשורה ללא כל דופי וכי לא נעשה שום עוול עם הנתבעת, כמו כן אנו תובעים פיצוי כספי בעבור כל העוול שנגרם למוסד, תביעתינו הכספית בס"ך 3000 ₪. טענות הנתבע: לגבי השיחות עם ההורים, מדובר רק בהורה אחד שיש לו בת בעייתית. בשנה הראשונה בעקבות מיעוט תלמידים, לא קיבלתי סייעת והייתי צריכה לעשות עבודה גם של סייעת. מבחינת האיחורים אין באפשרותינו מבחינה טכנית להגיע בזמן. אנו תובעים, להחזיר אותי לעבודה עם כל התנאים. אף שרציתי להמשיך בעבודה לא נתנה לי אפשרות אלא רק כגננת משלימה, וזה לא משתלם לנו כלכלית. התובע: אף שהיתה נכונות מצידנו להמשיך את העסקתה, המערכת הגיעה למסקנה כי אין באפשרותה ויכולתה לעמוד בכל דרישות התפקיד. הנתבעת : ישנם עוד ימי מחלה שלא שולמו בס"ך 1800, ימי הבראה- בס"ך 2950 ₪. משכורת של ספטמבר 3000 ₪ על תקופה שעבדתי, הסיבה שלא דרשתי מיד לחזור לעבודה, משום שהבהירו לי שלא אוכל לחזור לתפקיד המקורי שלי כגננת אם. התובע: עפ"י ההסכם בחוזה לא מגיע לכם דמי הבראה. החלטת ביניים: הצדדים יפקידו צי'ק פתוח בבית הדין עד שבית הדין יברר את כל הדברים הצריכים בירור. פסק הדין בדין ודברים שבין המוסד [להלן "התובעת"] לבין הגננת [להלן "הנתבעת"] אודות פיטוריה, בניגוד לחוק עבודת נשים. ראשית, יש לציין שעל פי דת תורתנו הקדושה, כל בירור ודין ודברים שבין הצדדים, צריך להיעשות אך ורק במסגרת של בית דין הדן עפ"י ההלכה המסורה לנו ולא בערכאות [כמבואר בשו"ע חו"מ סימן כ"ו]. חשוב לציין ולהבהיר, כי גם בפנייה ל"בית הדין לעבודה" חל איסור של הליכה לערכאות, וכמו שהאריך הגר"א שרמן שליט"א [בספר "שורת הדין" ח"ג עמ' רלז']. בית הדין מלמד זכות על הנתבעת, שלבטח פעלה בתום לב בפנייתה לגורם משפטי, שאיננו מייצג את ההלכה. מה עוד שהנתבעת חתמה על הסכם עבודה עם הנהלת המוסד שבו נאמר בפירוש [מבוא להסכם סעיף 11]: "הצדדים מתחייבים, כל תביעה או ברור מצד העובד כלפי הגוף הכלכלי או ההיפך, יעשה בדין תורה בלבד ומקובל על הצדדים, שתהיה בבד"ץ של הרב דינקל בשכונת "נחלה ומנוחה" בבית שמש. הצדדים מתחייבים לקבל ולבצע את החלטת הבד"ץ, שתהיה סופית ומוחלטת". בית הדין "נתיבות שלום", היה צריך למנוע את עצמו מלדון בענייני הצדדים לאור חתימתם והסכמתם להתדיין בבד"ץ הרב דינקל שליט"א. אולם, רצונם ובקשתם המפורשת של שני הצדדים וחתימתם על הסכם בוררות כמקובל, היה להתדיין בבית הדין "נתיבות שלום" – בית שמש ואשר על כן נענה בית הדין לבקשתם ונכנס לעובי הקורה. לאחר שמיעת טענות הצדדים, באנו לכלל החלטה ולהלן נימוקיה: הוראת החוק בנידון שלפנינו היא : "לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות". לפי הוראת החוק, אם אכן פוטרה הנתבעת מעבודתה, הרי שהנתבעת צודקת בתביעתה. אולם, בנדון שלפנינו אין הדבר כן, מחמת שלוש סיבות: א] הנתבעת חתמה על הסכם עם הנהלת המוסד שבו נאמר לה בפירוש [מבוא להסכם סעיפים 1-2] : "1. ידוע לי שהעסקתי לשנת הלימודים תשע"א בלבד. 2. ידוע לי שהארכת ההסכם, אם תעשה, תהיה בכתב בלבד, וכל עוד לא אשרה ההנהלה בחתימתה את ההסכם, לא תהיה לי כל טענה שהמוסד מחויב להעסיק אותי מעבר לשנה"ל תשע"א ואין בכך משום פיטורין, אלא סיום תקופת עבודתי, כפי שסוכם איתי מראש [גם עובדת במצב מיוחד, כגון הריון]". נמצא אם כן, שהנתבעת, ויתרה מראש על זכויותיה המוענקות לה עפ"י חוק. היות והלכה ברורה היא ש"כל תנאי שבממון – תנאו קיים". ואפילו "המתנה על מה שכתוב בתורה, בדבר שבממון - תנאו קיים", עאכו"כ המתנה על החוק – תנאו קיים [אע"פ שעפ"י חוק, עובד אינו יכול לוותר על זכויותיו הבסיסיות]. כיוצא בזה כתבו בפד"ר [חלק ח' פס"ד בעמוד 78] וזה לשונם: "וכשם שאפשר להתנות מראש להעסיק אדם מבלי לשלם לו שכר כלל או פחות מהשכר המקובל, כך בודאי אפשר להתנות מראש שלא יקבל פיצויים, ואף אם קיים חוק שאינו מכיר בהתנאה מראש לאי – תשלום פיצויים , ודאי שאין להתחשב בו, הואיל והוא נוגד את דין התורה". וכן בספר "שורת הדין" [ח"ג עמ' רע"ו רפ"א] העלה הגר"י יפרח שליט"א וזה לשונו : "אם התנה המעביד לפני התחלת העבודה עם העובד וכו' – הכל לפי תנאו וכו' ואין מנהג המדינה יכול לבטל תנאו". ב] עד כאן הוא בהנחה ואכן הנתבעת פוטרה מעבודתה, אולם מעיון בחוזה [מבוא לחוזה סעי' 1] שנערך בין הנתבעת והמוסד בו עבדה כמורה, עולה, כי הובהר לנתבעת שמשך העסקתה הוא אך ורק לשנת תשע"א. ובסעיף 2 הובהר לנתבעת כי, המשך העסקתה מותנה באישור מפורש וחתום ע"י ההנהלה – דבר שלא נעשה. נמצא אם כן שאין בהפסקת עבודתה "פיטורין", אלא סיום תקופת העבודה, כפי שסוכם מראש. ג] זאת ועוד. מהדין ודברים שהתנהלו בבית הדין, שמיעת טענות הצדדים ובירורן היטב, בית הדין התרשם כי הפסקת עבודתה של הנתבעת, נעשה בשיתוף פעולה מלא עם הנתבעת, ברצונה ובהסכמתה לאי יכולתה לעמוד במחויבות התפקיד שבו היא עבדה. הנתבעת, הסכימה אפוא כי התפקיד דורש ממנה השקעה שלאור מצבה המשפחתי איננה מתאפשרת לה. הנתבעת מצידה, הגיעה לכלל מסקנה, כי מוטב לה למצוא עבודה חילופית, המתאימה יותר למצבה המשפחתי. רק לאחר תחילת שנת הלימודים, כאשר הנתבעת נותרה ללא עבודה כרצונה, היא עשתה חושבים מחדש והחליטה כי שווה לה לחזור למקום עבודתה הקודם במוסד בו עבדה [ולעשות ככל יכולתה לעמוד במחויבות התפקיד]. החלטה לאור שלושת הנימוקים הללו, בית הדין אינו רואה לנכון לחייב את המוסד להחזיר את הנתבעת לעבודתה לאלתר. [מה עוד שהחזרתה לתפקיד הקודם, יבוא על חשבון עובדת אחרת, דבר שאינו הגון ואינו ראוי]. כמו כן, תביעתה של הנתבעת לזכויותיה הממוניות המגיעות לה עפ"י חוק, נידחית, לאור העובדה שהנתבעת חתמה על חוזה עבודה שבו הובהר לה בפירוש שמשכורתה תשולם כפי התנאים שנקבעו איתה וכי אין לה שום טענה בגין תנאים/מענקים המקובלים במוסדות אחרים, כדין "כל תנאי שבממון – תנאו קיים" וכנזכר לעיל באות א. מאידך גיסא, בית הדין דוחה את תביעתם של התובעים לפיצויים, בגין פנייתה של הנתבעת ללשכה המשפטית ודרישתו של העו"ד מטעמם. היות ופנייתה של הנתבעת היתה בתום לב וללא כל כוונה להזיק. כמו כן, אין הנתבעת חייבת בהוצאות הדין, היות והנתבעת האמינה באמת ובתמים בצדקת טענתה, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' י"ד . בית הדין שב וקורא לנתבעת שלא לערב גורמים שאינם אמונים על ההלכה. צעד שכזה יוכל אולי לזכות אותה על פי ערכאותיהם, אך לפי דת תורתנו הקדושה יהא בכך משום הרמת יד בתורת ישראל [כמבואר בחו"מ סימן כ"ו] וחמור מכך, עוון גזל החמור. הרב שלמה בן שמעון שליט"א הרב מנחם קרוייזר שליט"א הרב אייל גיאת שליט"א אב בית הדין דיין דיין נושאים בית דין - סדרי דין > בית דין > ערכאות של נכרים > איסור פנייה לערכאות > איסור פנייה לערכאות ערכאות של נכרים > איסור פנייה לערכאות > איסור פנייה לערכאות ערכאות של נכרים > איסור פנייה לערכאות > חומרת האיסור ערכאות של נכרים > התדיינות בפני ערכאות > בית הדין לעבודה ערכאות של נכרים > איסור פנייה לערכאות > בית הדין לעבודה בית דין - סדרי דין > כללי פסיקה > שיקולים ונסיבות המשפיעים על הפסיקה > תום לב שיקולים ונסיבות המשפיעים על הפסיקה > פגיעה בצד שלישי בית דין - סדרי דין > סדרי דין > הוצאות המשפט > שמוטלות על התובע הוצאות המשפט > הטעם שאין בעל דין חייב בהוצאות יריבו "אטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן" > "כל מילתא דעבדא לגילויי לא מטרחינן בית דין" > השלשת סכום התביעה גזילה - גניבה > גזילה > גדרה > מעשים שהם מעשי גזילה > הוצאת ממון בערכאות של נכרים דינא דמלכותא > בדיני עבודה > עבודת נשים > פיטורי עובדת בהריון שהוגדרו בחוזה כסיום תקופת העבודה עבודת נשים > פיטורי עובדת בהריון שהוסכם שאינה עומדת בדרישות התפקיד דינא דמלכותא > תוכן חוקים זרים > חוק עבודת הנשים > חוק עבודת הנשים בהריון > פיטורין בתקופת הריון דיני עבודה > הפסקת עבודה על ידי המעביד > כשהוגדרה בחוזה כסיום תקופת העבודה פיטורי עובדת בהריון שהוסכם שאינה עומדת בדרישות התפקיד דיני עבודה > חוזה עבודה > תנאים בחוזה > תנאים שונים ותוקפם > סעיף הכרעת תביעות בבית דין מסוים תנאים בחוזה > קיומם או אי קיומם > הסכמת הצדדים לדיון במקום אחר מהמותנה בחוזה תנאים בחוזה > תנאים שונים ותוקפם > סעיף הגבלת משך התעסוקה תנאים בחוזה > תוקפם נזיקין > כוונה להזיק > אחריות המזיק כשלא התכוון להזיק תנאי > נגד דין > "תנאי שבממון קיים" תנאי > נגד דינא דמלכותא > תוקפו כשבחוק מפורש שלא ניתן להתנות תנאי > נגד מנהג > תקפו