עגונות בבתי הדין הרבניים — פתרונות ופסיקה

עגונה היא אישה הכבולה לנישואיה בשל מניעה שאינה קשורה לסרבנות: בעלה נעלם, נפל בשבי, טבע ואין עדות למותו, או נמצא במצב שמונע ממנו לתת גט (קומה, מחלת נפש). שלא כמו סרבנות גט, כאן לא ניתן להפעיל כפייה על הבעל — ובית הדין נדרש לדרכים הלכתיות מיוחדות להתרה.

0
פסקי דין במאגר
0
דיינים פעילים
0
בתי דין מעורבים
4
שאלות נפוצות

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין עגונה לאישה סרבנות גט?
אישה שבעלה מסרב לתת גט — זו סרבנות גט, ובית הדין יכול לכפות ולהטיל סנקציות. עגונה לעומתה אינה יכולה לקבל גט כי בעלה נעדר, כלוא, או חסר כשירות משפטית — אין על מי לכפות.
כיצד בית הדין יכול להתיר עגונה?
הדרכים העיקריות: (1) עדות על מות הבעל — אפילו עד אחד מספיק בדיני עגונות, בניגוד לכלל הדין; (2) ראיות נסיבתיות חזקות (תאונת ים, אסון המוני); (3) היתר מאה רבנים לבעל לשאת אישה שנייה — נדיר, ואינו פותר את מצבה.
מה קורה עם נשים שבעליהן נפלו בשבי או נעלמו?
בית הדין פותח תיק חקירה, אוסף ראיות, ושומע עדים. במקרים של חיילים שנפלו (כגון אחרי 7/10/2023) — בית הדין הגדול קבע נהלים מהירים לאיסוף ראיות וביצוע התרות.
האם פסיקת עגונה חייבת לעבור דרך בית הדין הגדול?
התרת עגונה היא מהפסיקות הרגישות ביותר — בתי הדין האזוריים בדרך כלל מפנים לבית הדין הגדול או לוועדה מיוחדת של פוסקים בכירים לאישור.

יש לך שאלה ספציפית?

שאל את המאגר והמערכת תענה על בסיס 0 פסקי דין בתחום זה.

שאל שאלה