עגונות בבתי הדין הרבניים — פתרונות ופסיקה
עגונה היא אישה הכבולה לנישואיה בשל מניעה שאינה קשורה לסרבנות: בעלה נעלם, נפל בשבי, טבע ואין עדות למותו, או נמצא במצב שמונע ממנו לתת גט (קומה, מחלת נפש). שלא כמו סרבנות גט, כאן לא ניתן להפעיל כפייה על הבעל — ובית הדין נדרש לדרכים הלכתיות מיוחדות להתרה.
0
פסקי דין במאגר
0
דיינים פעילים
0
בתי דין מעורבים
4
שאלות נפוצות
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין עגונה לאישה סרבנות גט?▼
אישה שבעלה מסרב לתת גט — זו סרבנות גט, ובית הדין יכול לכפות ולהטיל סנקציות. עגונה לעומתה אינה יכולה לקבל גט כי בעלה נעדר, כלוא, או חסר כשירות משפטית — אין על מי לכפות.
כיצד בית הדין יכול להתיר עגונה?▼
הדרכים העיקריות: (1) עדות על מות הבעל — אפילו עד אחד מספיק בדיני עגונות, בניגוד לכלל הדין; (2) ראיות נסיבתיות חזקות (תאונת ים, אסון המוני); (3) היתר מאה רבנים לבעל לשאת אישה שנייה — נדיר, ואינו פותר את מצבה.
מה קורה עם נשים שבעליהן נפלו בשבי או נעלמו?▼
בית הדין פותח תיק חקירה, אוסף ראיות, ושומע עדים. במקרים של חיילים שנפלו (כגון אחרי 7/10/2023) — בית הדין הגדול קבע נהלים מהירים לאיסוף ראיות וביצוע התרות.
האם פסיקת עגונה חייבת לעבור דרך בית הדין הגדול?▼
התרת עגונה היא מהפסיקות הרגישות ביותר — בתי הדין האזוריים בדרך כלל מפנים לבית הדין הגדול או לוועדה מיוחדת של פוסקים בכירים לאישור.
יש לך שאלה ספציפית?
שאל את המאגר והמערכת תענה על בסיס 0 פסקי דין בתחום זה.
שאל שאלה