תלמוד בבלי מסכת יבמות דף 75.

וְהָכְתִיב: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״ — לְרַבּוֹת [אֶת] הַתְּרוּמָה! אֶלָּא, קְרָא מִילֵּי מִילֵּי קָא חָשֵׁיב. וּתְלָתָא קְרָאֵי בִּתְרוּמָה לְמָה לִי? צְרִיכִי, דְּאִי מֵ״עַד אֲשֶׁר יִטְהָר״, לָא הֲוָה יָדַעְנָא בְּמַאי — כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ״, הָנֵי מִילֵּי דְּלָאו בַּר כַּפָּרָה, אֲבָל דְּבַר כַּפָּרָה אֵימָא עַד דְּמַיְיתֵי כַּפָּרָה — כְּתַב רַחֲמָנָא: ״עַד מְלֹאת״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״עַד מְלֹאת״ — הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ בְּלֹא טְבִילָה — כְּתַב רַחֲמָנָא: ״עַד אֲשֶׁר יִטְהָר״. וּלְהָךְ תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר בְּזָב בַּעַל שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת וּבִמְצוֹרָע מוּחְלָט הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְהַאי ״עַד אֲשֶׁר יִטְהָר״ — עַד דְּמַיְיתֵי כַּפָּרָה, תְּרֵי קְרָאֵי בְּקָדָשִׁים לְמָה לִי? צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּיוֹלֶדֶת — מִשּׁוּם דִּמְרוּבָּה טוּמְאָתָהּ, אֲבָל בְּזָב — אֵימָא לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּזָב — דְּלֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ, אֲבָל יוֹלֶדֶת — אֵימָא לָא, צְרִיכָא. ״בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב״ לְמָה לִי? אָמַר רַבִּי זֵירָא: לִנְגִיעָה. דְּתַנְיָא: ״וְטָמֵא״ — יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְטָהֵר״. אִי ״וְטָהֵר״ — יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְטָמֵא״. הָא כֵּיצַד? כָּאן לְמַעֲשֵׂר, כָּאן לִתְרוּמָה. וְאֵיפוֹךְ אֲנָא! מִסְתַּבְּרָא כִּי הֵיכִי דַּחֲמִירָא אֲכִילָה דִתְרוּמָה מֵאֲכִילָה דְמַעֲשֵׂר — הָכִי נָמֵי חֲמִירָא נְגִיעָה דִתְרוּמָה מִנְּגִיעָה דְמַעֲשֵׂר. וְאִיבָּעֵית אֵימָא נְגִיעָה דִתְרוּמָה מֵהָכָא נָפְקָא: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״ — אַזְהָרָה לָאוֹכֵל. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַנּוֹגֵעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא״, מַקִּישׁ קֹדֶשׁ לַמִּקְדָּשׁ: מָה מִקְדָּשׁ — דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְטִילַת נְשָׁמָה, אַף קֹדֶשׁ — דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְטִילַת נְשָׁמָה. וּבִנְגִיעָה, נְטִילַת נְשָׁמָה לֵיכָּא, וְהַאי דְּאַפְּקֵיהּ בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה, הָכִי קָאָמַר: נְגִיעָה כַּאֲכִילָה. פְּצוּעַ דַּכָּא וְכוּ׳. מַאן תַּנָּא מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה, דְּאוֹרָיְיתָא אָכְלָה? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּמַחְלוֹקֶת שְׁנוּיָה, וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, שָׁאנֵי הָכָא שֶׁכְּבָר אָכְלָה. וְרַבִּי אֶלְעָזָר, שֶׁכְּבָר אָכְלָה לָא אָמְרִינַן. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן וּמֵת בַּעְלָהּ — תֹּאכַל, שֶׁכְּבָר אָכְלָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן: הָתָם — פָּקַע קִנְיָינֵיהּ, הָכָא — לָא פָּקַע קִנְיָינֵיהּ. אֵיזֶהוּ פְּצוּעַ. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא — כׇּל שֶׁנִּפְצְעוּ בֵּיצִים שֶׁלּוֹ, וַאֲפִילּוּ אַחַת מֵהֶן, וַאֲפִילּוּ נִיקְּבוּ, וַאֲפִילּוּ נִמּוֹקוּ, וַאֲפִילּוּ חָסְרוּ. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה: שָׁמַעְתִּי מִפִּי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת — אֵינוֹ אֶלָּא סְרִיס חַמָּה, וְכָשֵׁר. סְרִיס חַמָּה סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא: הֲרֵי הוּא כִּסְרִיס חַמָּה, וְכָשֵׁר. וְנִיקַּב לָא מוֹלֵיד? וְהָא הָהוּא גַּבְרָא דִּסְלֵיק לְדִיקְלָא