סיכום
התובע הלווה לנתבע סכום של 299,800 ₪ בשל קשיים כלכליים. הוסכם בכתב כי יוחזר בתשלומים חודשיים של 3,000 ₪. הנתבע שילם באופן לא סדיר עד חודש אוקטובר 2021, וסך השיגור בפועל הסתכם ב־29,500 ₪ בלבד. מחודש נובמבר 2021 הפסיק הנתבע את התשלומים, והיתרה עמדה על 270,300 ₪. התובע תבע את הנתבע בדרישה לתשלום מיידי של התשלומים שלא בוצעו וביתרת הקרן. הנתבע הודה בחוב אך ביקש פריסה נוחה יותר. בהבנה למצבו הכלכלי של הנתבע, אישור בית הדין להסכם פשרה לפיו הנתבע ישלם 274,355 ₪ (כולל אגרת בית הדין) בתשלום חודשי של 3,000 ₪, עם תשלום נוסף מקרן ההשתלמות כאשר תגיע לפרעון.
עובדות
התובע הלווה לנתבע סכומי כסף רבים במהלך תקופה ארוכה החל משנת 2016. סך כלל ההלוואות עמד על 299,800 ₪ לתאריך 8 בתמוז 5780. הנתבעת חתמה על ההסכם בלחץ מהנתבע שהיה נשוי לה וללא שהשתמשה בכסף בפועל. בין הצדדים הוסכם בכתב כי התשלום יהיה בקיסט חודשי של 3,000 ₪, וכי קרנות ההשתלמות של הנתבע יעברו לתובע בעת הפדיון. הנתבע שילם באופן לא סדיר, סך הכל 29,500 ₪ עד חודש אוקטובר 2021. החל מנובמבר 2021 הפסיק לשלם כל תשלום, וההלוואה שטרם שולמה עמדה על 270,300 ₪.
החלטה
בית הדין אישר הסכם פשרה בין הצדדים לפיו: (1) הנתבע חייב לשלם לתובע סכום של 274,355 ₪ (270,300 ₪ לחוב הקרן ו־4,055 ₪ אגרת בית הדין). (2) התשלום יבוצע בקיסט חודשי של 3,000 ₪, בכל חודש קלנדרי החל מספטמבר 2023, באמצעות גורם שלישי, כאשר התשלום יועבר ביום ה־10 לחודש. (3) בעת הפרעון של קרן ההשתלמות (בעוד כשנתיים), הנתבע יעביר לתובע 90% מהכסף שניתן לפדות, ולא פחות מ־75,000 ₪, על חשבון החוב. (4) התובע נקבע כנאמן להוכחת קיום או הפרת ההסכם. (5) בית הדין נתן להסכם תוקף של פסק דין סופי, ויהיה בסמכותו להידון בטענות של הפרה על פני חמש השנים הקרובות.
נימוקים
בית הדין הציע פשרה בהבנה למצב הכלכלי בו נמצא הנתבע. הנתבע הודה בחוב כולו אך ביקש פריסה נוחה יותר מהתשלום החודשי המקורי. בית הדין קיבל את בקשתו והשאיר את התשלום החודשי בגובה המקורי של 3,000 ₪, אך התייחס לנתונים על נכסי הנתבע (קרן השתלמות) כחלק מתוכנית הפרעון. פשרה זו שימרה את זכויות התובע תוך מתן סבילות לנתבע במציאות הכלכלית שלו.
טקסט מלא של הפסק ←
בס"ד, כ"ו אלול תשפ"ג 12 בספטמבר 2023 תיק מס' 83073 בעניין שבין להלן: "נתבע 1" או "הנתבע" להלן "נתבע 2" או "הנתבעת" שניהם ביחד להלן "הנתבעים". רקע כללי ותמצית טענות הצדדים התובע גמל חסד עם הנתבעים שהיו במצוקה כלכלית והלווה להם סכומי כסף רבים לאורך תקופה ארוכה. סך כל ההלוואות אותן התחייבו הנתבעים להחזיר עמד בתאריך ח' תמוז תש"פ על סכום של 299,800 ₪ (להלן "ההלוואה"). בין התובע והנתבעים סוכם בכתב כי הנתבעים יחזירו את ההלוואה בהחזר חודשי של 3000 ₪, וכן סוכם שכספי קרנות ההשתלמות שלהם יעברו לרשות התובע כאשר יעמדו לפדיון. מוסכם על הצדדים כי ההלוואות ניתנו בשל קשיים כלכליים אליהם נקלע הנתבע, ושימשו אך ורק את הנתבע, בעוד הנתבעת לא השתמשה בכסף. הגדרתה כלווה נעשתה לדרישת התובע, ובשל לחץ מצד הנתבע, שהיה נשוי לה באותה העת. לאורך כל תקופת ההלוואות אשר התחילו בשנת תשע"ו החזיר הנתבע את הכסף באופן לא סדיר, ובסך הכל החזיר עד לחודש 10.21 סכום של 29,500 ₪. החל מחודש 11.21 הפסיק הנתבע להחזיר את ההלוואה על אף פניות התובע, וסכום ההלוואה שטרם שולם עמד על סך של 270,300 ₪. התובע דורש מהנתבע את הסכומים הבאים: תשלום מיידי בסכום התשלומים שלא בוצעו החל מחודש 11.21 ועד היום, ס"ה 75,500 ₪. פרעון של 3000 ₪ בחודש עד לפרעון ההלוואה כולה העומדת על סך 270,300 ₪. החזר עבור אגרת בית הדין בסכום של 4,055 ₪. הנתבע מודה לטענות התובע, ואף מודה לו על עזרתו הרבה, אך מבקש פריסה נוחה יותר של התשלומים. הסכם הפשרה מתוך הבנה למצב הכלכלי בו נמצא הנתבע סוכם בין הצדדים הסכם פשרה זה, אשר התקבל על ידם: הנתבע חייב לשלם לתובע סך 270,300 ₪ בגין החזר ההלוואה שנטל ממנו. סכום של 4,055 ₪ אותו שילם התובע לבית הדין, יצורף לסכום החוב, וסך הכל חייב הנתבע לשלם לתובע סכום של 274,355 ₪. הנתבע יפרע לתובע, באמצעות גורם שלישי, סכום של 3,000 ₪ בכל חודש, עד לפרעון החוב כולו. סכום זה יועבר ביום ה 10 לכל חודש קלנדרי, החל מחודש ספטמבר 2023. הנתבע יעביר לתובע תדפיס עדכני של מצב קרן ההשתלמות ומועד פרעונה וכן של הסדר החובות האחרים בהם הוא נמצא עד לתאריך 10.9.23. כאשר יגיע מועד הפרעון של קרן ההשתלמות (בעוד כשנתיים), הנתבע יעביר את כל הכסף שניתן לפדות מהקרן (90%) ולא פחות מסכום של 75,000 ₪ לחשבון התובע, על חשבון החוב. לאחר פרעון זה, תחושב שוב יתרת החוב העדכנית, והפרעון החדשי ימשך עד לסיום תשלום החוב. הנתבע מקבל עליו את התובע כנאמן להוכחת קיום או אי קיום הסכם הפשרה על כל תנאיו. אם התובע יטען כי הנתבע לא עמד בתנאי כלשהו מהסכם הפשרה, אפילו באופן חד פעמי, הוא יהיה רשאי לפנות לבית הדין לבקשת סעד ובכלל זה לדרוש לבטל את הסכם הפשרה ובמקומו לקבל פסק דין סופי. החלטות בית הדין נותן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה הנזכר לעיל סעיף ב. אם במשך חמש השנים הקרובות התובע יפנה לבית הדין ויטען כי הסכם הפשרה לא קויים על ידי הנתבע, ידון בית הדין בכלל הטענות וההוכחות אותן העלו הצדדים ויוציא פסק דין סופי. פסק הדין ניתן בתאריך כ"ו באלול תשפ"ג, 12 בספטמבר 2023 בזאת באנו על החתום __________________ הרב יורם קאפח __________________ הרב אורי סדן, אב"ד __________________ הרב יהונתן ארנברג