פתחי תשובה על חושן משפט 16
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
ויש מי שאומר. עבה"ט בשם סמ"ע דכל מקום שמצא המחבר כו' וע' בס' בר"י אות ג' שכ' דכלל זה של הסמ"ע סברו וקיבלו הב"ח והט"ז והכנה"ג בכמה מקומות ואין חילוק בין אם כתב יש מי שאומר או ויש מי שאומר ודלא כס' ריח שדה דף כ"ו שרוצה לחלק בזה ונעלם ממנו שכ"כ הסמ"ע עוד בסימן כ"ו ס"ק י"ג וסי' ל"ה סק"י ובשניהם כתב מרן ויש מי שאומר כו' גם לאו דוקא כשהוא סברת יחיד אלא אפילו אם ב' או ג' מהפוסקים ס"ל הכי וזה מוכח מדברי הסמ"ע דסי' כ"ו הנ"ל כו' ומיהו הדבר ברור דימצא בדוכתי טובא שכותב מרן יש מי שאומר היכא דאיכא פלוגתא אלא דכי חזינן דליכא פלוגתא כוונת מרן משום שהוא מחודש וזה פשוט וכ"כ הכנה"ג סי' ת"כ וכ"כ בס' ריח שדה שם ודלא כיד אהרן אה"ע סי' י"ז כו' והאריך בזה ע"ש:
שטר שבידך. כתב הסמ"ע פי' כשאומר כן לאיש אחר שאינו תובע שלו עכ"ל והועתק דבריו אלה בבאה"ג ובמסורת ובעטרת צבי ובמאמר קדישין ועיין בתשובת שבו"י סימן קמ"ג שתמה על זה דמשמע דבתובע שלו אינו חייב להוציאו ובאמת בב"ח ובכנה"ג מבואר דבתובע עצמו יותר מוכרח להראות ועלה בדעתו להגיה אות א' במקום שכ' פי' וצ"ל כשאומר אפילו טעה המדפיס והשמיט אות א' וצ"ל אפילו כשאומר לאיש אחר וכ"ש להתובע עצמו. ושוב כ' דנכון בלי הגהה דהסמ"ע לא קאי ארישא דמלתא אחייב להוציא ולהכי כתב תיבת וכו' דכוונתו אסיפא באם הלה אומר שאין בידו שטר שיהא בו שום זכות לזה אין מחייבי' אותו כו' ועל זה כתב פי' לאחר שאינו תובע אבל בתובע ודאי בכל ענין מחייבין אותי וכן מבואר מדברי הדרישה וכזה סיים בסמ"ע ועפר"ד ע"ש עוד ויובא לקמן סימן ע"ב סי"ז ס"ק כ"ב:
שאין בידו. עבה"ט שכתב ואם אמר איני יודע כו' ועיין בכנה"ג בהגב"י אות ה' ובס' בר"י מ"ש בזה:
ה"ז נשבע היסת. עיין לקמן סימן פ"ז סכ"ה ועיין בתשובת חות יאיר סימן ה' יובא קצת לקמן סי' כ"ב ס"א ס"ק ט':
נותנים לו. עבה"ט ובכנה"ג לקמן סי' סמ"ך ועיין בספר בר"י אות ה' שכתב דביורש כתב בספר גור אריה דלכ"ע נותנין לו הטופס וכן עשו הלכה למעשה רבני מנטובה ועיין בספר עדות ביהוסף ח"ב ס"ס א' ע"ש שם: