סיכום
התובע הגיש תביעה להפחתת מזונות ילדים שנקבעו בהסכם גירושין שאושר בבית הדין. הערכאה בחנה את סמכותה הנמשכת לדון בעניין זה לפי המבחן המהותי שנקבע בבג"ץ 4407/12, וקבעה כי מנקודת הדעה של סמכות בבית הדין - לבית הדין סמכות נמשכת לדון בתביעה. עם זאת, בשל כללי הכיבוד ההדדי של הערכאות, והיות שהליך מעין זה מתקיים בבית המשפט לענייני משפחה (כתביעה ראשונית או להגדלת מזונות), בית הדין החליט להשהות את הדיון עד לסיום ההליך בבית המשפט האזרחי, כדי להימנע מהליכים סותרים.
עובדות
התובע ותובעת גרים ובעלי הסכם גירושין שאושר בבית הדין וקיבל תוקף של פסק דין. בהסכם נקבעו מזונות ילדים שחויב בהם האב, בעוד התחייבה האם להשלים צורכים נוספים. סכום המזונות נקבע לאחר בחינת השתכרות הצדדים בנפרד. בנוסף, קיים הליך תלוי ועומד בבית המשפט לענייני משפחה בעניין מזונות הילדים - כתביעה ראשונית או לשינוי המזונות.
החלטה
בית הדין קבע כי יש לו סמכות נמשכת לדון בתביעה להפחתת מזונות ילדים, בהסתמך על המבחן המהותי - שמזונות הילדים בהסכם הגירושין נקבעו לאחר בחינת צורכי הילדים והשתכרות ההורים. עם זאת, בשל כללי הכיבוד ההדדי של הערכאות וההליך התלוי בבית המשפט האזרחי, החליט בית הדין להשהות את הדיון עד לסיום ההליך בבית המשפט. התובע חייב להעלות את הטענה בדבר סמכות בית הדין בבית המשפט לענייני משפחה ולהמציא את הדיון בשם זה בערכאה האזרחית.
נימוקים
בית הדין התייחס למבחן המהותי שנקבע בבג"ץ 4407/12 לבדיקת סמכות נמשכת - האם מזונות הילדים נקבעו לאחר בחינת צורכיהם והשתכרות ההורים. מהפרוטוקול של הדיון בהסכמה עולה כי מזונות הילדים אכן נקבעו כך, וכי צורכי הילדים לא מוכסו כולם על ידי האב אלא הואצל לאם להשלים. לכן, מבחינה של סמכות טהורה, יש לבית הדין סמכות. אך בשל כללי הכיבוד ההדדי בין הערכאות - קורט המשפט האזרחי של משפחה - שכן הליך דומה תלוי שם וקיימת סכנה להחלטות סותרות, החליט בית הדין להשהות הדיון תוך קביעת התנאי שהתובע יניח את הטענה בדבר סמכות בבית המשפט לענייני משפחה.
טקסט מלא של הפסק ←
התובע הגיש לבית הדין תביעה להפחתת מזונות ילדים שנקבעו בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין. הצדדים חלוקים בשאלה אם יש לבית הדין סמכות נמשכת לדון בעניין מזונות הילדים. בבג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים (7.2.13) קבע בית המשפט העליון כי שאלת הסמכות הנמשכת של בית הדין הרבני בכגון דא תיבדק לפי "מבחן מהותי", קרי: אם מזונות הילדים בהסכם הגירושין שאושר בבית הדין נקבעו לאחר בחינת צורכיהם והשתכרות ההורים ועל פי עקרון טובת הילד. אפשר להיווכח מפרוטוקול הדיון בבית הדין כי סכום המזונות נקבע לאחר בחינת השתכרות האב והאם בנפרד והתחייבות האם להשלים את צורכי המזונות של הילדים מעבר לדמי המזונות שחויב האב. אמנם אין התייחסות מפורשת לצורכי הילדים, אבל מקריאת הפרוטוקול עולה כי היה ברור לבית הדין כי צורכי הילדים הם מעבר לאלו שהוטלו על האב ולמרות זאת הוא לא חויב בהם עקב מצבו האישי והכלכלי, ומאידך גיסא נמצא להם מקור תשלום בדמות התחייבות האם למזונותיהם, התחייבות שקיבלה תוקף של פסק דין. נמצא כי על פני הדברים אפשר לקבוע כי לבית הדין סמכות נמשכת לדון בתביעה שלפניו. ברם, בשלב זה אי אפשר להתעלם מן ההליך בעניין מזונות הילדים המתקיים בבית המשפט לענייני משפחה שהוחזר אליו הדיון בהסכמה מבית המשפט המחוזי. לפני בית המשפט תלויה ועומדת תביעה בעניין מזונות הילדים – אם כתביעה ראשונית ואם כתביעה להגדלת מזונותיהם. התביעה להפחתת מזונות ילדים שלפנינו היא מעצם טיבה תביעה נגדית לתביעה למזונות הילדים. התביעה בבית המשפט הוגשה קודם לתביעה להפחתת מזונות והתקיימו בה הליכים שונים. על פי כללי הכיבוד ההדדי של הערכאות אין זה ראוי כי נתערב בהליך המתקיים בבית המשפט – גם התערבות בדרך עקיפה. בפרט כך כאשר שתי הערכאות עלולות להגיע – לפחות באופן תאורטי – לתוצאות סותרות. לפיכך אם התובע סבור כי דין מזונות הילדים – אם כתביעה ראשונה, אם כתביעת הגדלה ואם תביעת האב להפחתתם – להתברר בבית הדין הרבני על פי סמכות נמשכת, עליו להעלות טענה זו בבית המשפט לענייני משפחה, ולמצות את הדיון בשאלה זו בבית המשפט האזרחי. אני מורה אפוא על עיכוב הדיון בתיק זה עד לסיום ההליך בבית המשפט ובכפוף לתוצאותיו. לפיכך הדיון שנקבע ליום כ"ט בשבט תשע"ד (30.1.2014) בטל בזה. התובע יעדכן את בית הדין עם סיום ההליך או מדי שישה חודשים – המוקדם שבין השניים. ניתנה ביום כ"ח בטבת התשע"ד (31/12/2013). הרב יגאל לרר