פתחי תשובה על חושן משפט 52
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
את הקרן. עבה"ט עד הלכך נראה דהוי ספיקא דדינא כו' וע' במל"מ פ"ד מה' מלוה דין ו' מענין זה עש"ה. ומ"ש עוד כתב בס' ג"ת שם כשנכלל רבית דרבנן כו' דלא גזרו קרן אטו רבית אלא בדאורייתא כו' ובגש"ע דהגר"ע איגר זצ"ל נ"ב לכאורה לא נראה כן בדעת תוספות דהרי כדתירצו דמיירי בריבית דרבנן הוסיפו לחדש דין דבעבירה דרבנן בעינן רשע דחמס ולפי סברת ג"ת לא הוצרכו לזה דלפ"מ דמיירי ברבית דרבנן י"ל דמיירי בכלל רבית עם הקרן דלא ידעו העדים בפסולו אע"כ דס"ל לתוס' דגם בזה גזרינן קרן אטו רבית עכ"ל גם בס' שער משפט כתב ראיה זו מדברי התוס' והוסיף עוד בראיות ומסיים וכ"נ מדברי המחבר ביו"ד סימן קס"א סעיף י"א דאף ברבית דרבנן כשנכלל קרן ורבית אינו גובה את הקרן וז"ב עי' שם:
וערב פסול. ע' באר היטב דדוקא על כל כתב השטר דאל"כ נתת דבריך לשיעורין כו' וע' בתומים שכתב דלא נראה כן מדברי הריב"ש אולם אם נקרע רק באיזה מלוה לכ"ע לא פסול ע"ש. גם בס' גט פשוט לאה"ע סי' קכ"ה ס"ק צ"ב כתב ע"ד הש"ך הנ"ל שאין דבריו מוכרחים ומשמעות הפוסקים הוא דקריעת שתי וערב אפי' בשיטה א' מיפסל ע"ש:
נקרע לשנים. עבה"ט עד ודלא כהסמ"ע. וע' באו"ת שכ' דכבר נהגו לפסוק כהסמ"ע והוא מלתא דשכיח ואין בו ריעותא כלל ע"כ וכ"כ בנה"מ ובס' עט"צ ע"ש: