אי־היכולת להגיש תביעה ולקנות סמכות בעת עיכוב ההליכים לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה למרות החלטה על סיום הליך המהו"ת

מניעות בית דין לבטל החלטות קודמות שלו ללא נימוק ושלא בעילה של טעות שנתגלתה בהן או עובדות או ראיות חדשות שנתגלו

עיון מחדש באישורי יהדות שהושגו לכאורה במרמה – החובה והסמכות, 'משפחה שנטמעה', 'סתירת הדין' – בידי מי ובאלו תנאים?

אי־היכולת לצרף ערעור ובקשת עיכוב ביצוע בעניין אחד – שלא נפתח בעבורו תיק ולא שולמה בעבורו אגרה – אל ערעור שבעניין אחר

אכיפת הסדרי שהות באמצעות קנסות לפי פקודת ביזיון בית המשפט; אכיפת החלטותיה של ערכאת הערעור לפי הפקודה – בה או בערכאה הדיונית

בטלות החלטה שניתנה בדן יחיד – שלא כדין

החובה לנמק מייד החלטה רכושית אופרטיבית וליתנה בשלושה למרות הגדרתה 'החלטת ביניים'; אי־הרשאת הערעור עליה משעיכב בית דין קמא את ביצועה בפועל עד לתיקון פגמיה