ביאור הגר"א אבן העזר 88

האשה כו'. ממ"ש ברפ"ה רצה לכתוב כו' ולשבועה מ' דוקא תוספת וערש"י שם ד"ה ולשבועה כו': נוטלת כו' בין נצ"ב כו'. כמ"ש בר"פ אע"פ ייחד לה כו' מטלטלי ואיתנהו כו' ונדוניתה הוי כיחדן שא"י לסלקן בזוזי משום שבח ב"א כמ"ש הריב"ש. אע"פ כו' כשהיא כו'. מתניתין בפ"ד דגיטין וש"מ. אפילו כו'. דלגדולה מזו אמרינן עיילא ליה גלימא כו' כנ"ל סימן פ"ה סי"ג: ואם כו'. במתניתין שם: מן הדין כו'. כמש"ש בגמרא ותסברא כו' דלא כמ"ש הגאונים דא"צ לשלם ודייקו מדלא נקט במתניתין אם פחתו. הרי"ף שם וכתב ומ"מ נהגו כדברי הגאונים וכה"ג מנהגא מילתא דכל מאן דמקבל אדעתא דמנהגא כו' וז"ש אבל נהגו כו'. ואם לא כו'. דזהו כמו מתו דמתניתין שם בשם הגאונים. ואם אקרו כו'. מתניתין שם וגמרא שם ס"ז א' הכניסה לו ב' כלים כו': בד"א כו' ואפילו כו'. כמ"ש בתוספתא הכניסתן לו בדמים נוטלתן בדמים: והוא שיהיו כו'. דאל"כ ה"ל כמתו כנ"ל ס"ב ול"ל בכה"ג שב"א. ריב"מ סימן כ"ב ע"ש: האשה כו'. כיון שא"י למכור ה"ל כאפותקי ועדיף מאפותקי ששם יכול לסלקו בזוזי מה שא"כ כאן כמ"ש בס"ג ובגיטין מ"א א' דאינו גובה משאר נכסים באפותקי אלא אם כן שטפה נהר שם. והוא כו'. כנ"ל בס"ג: הכניסה כו'. כר"ש דת"ק ל"פ עליה וכגי' בה"ג מחוברין כו' אתא לאשמועינן וע' ברא"ש שם. אפילו הגיע כו'. בירושלמי הנ"ל וה"ה בסיפא שם: והא דנוטל כו'. וכ"כ בהג"א שם והוא מדברי ר"ח ועיין בתוספת שם ד"ה תישבע פיר"ח מקשין כו' ומשני כו' ומסיים שם משא"כ כאן דמשום שהנתבע אינו יודע ומהא שמעינן דכל דהאי ידע וכו' והביאו הר"ן שם וכמ"ש בח"מ סימן צ"א ס"ג בהג"ה: בד"א כו'. הרי"ף שם והרא"ש דהוצאה הוי כמו מתנה ואמרינן בספ"ד כי אקני לה כו' וע"ל סימן ע"ז ס"ב: ואם הוא כו'. וכ"כ הרשב"א וכמש"ש עבדו בה רבנן תקנתא כו': וי"א כו'. עתו"ס שם ד"ה אסתלק כו' וכ"כ הרא"ש שם: