ביאור הגר"א חושן משפט 334

השוכר כו' וכן בכל כו'. הרא"ש בפי' הגמ' שם: ואם הוי כו'. עמש"ש: (ליקוט) ואם כו'. עהג"א ד"ה וגם ואם הביטול כו' (ע"כ): מי כו'. דבע"ה כו'. ר"ל דהוא לוקח השכירות ולכן דינו כפועל דה"ל להמנות וכ' שם ול"ד לספינה ע"ט א' דאמרינן אלא בספינה סתם ויין זה כו' וכמ"ש תוס' שם בד"ה אלא כו' ותי' ריב"ן כו' ומ"מ מה שדר בו חייב כמש"ש בחמור דא"ל אילו בעית כו'. שם: מיהו כו'. דשכירות ממכר הוא כמ"ש בפ"ד נ"ו ב' ואמרינן דאין המשכיר יכול להוציאו כמש"ל ר"ס שי"ב: לכן כו'. בד"מ כ' ובתה"ד פ' כמהר"מ אלא שמ' שם דאם הקדים השכר א"צ להחזיר לו וז"ש לכן כו' אבל במרדכי שם איתא להדיא כן שכ' אם לא נתנה כל השכירות היורשין פטורין כו' וכן נראה לפי מ"ש הרא"ש דטעמא דהוי פסידא דפועלים משום המע"ה אלא דהרב סובר דטעמא משום דה"ל להתנות וכמ"ש במרדכי שם וכמ"ש למעלה וה"ל להתנות ולכן לא חילק ברישא בדין דפועל באם נתן או לא וא"כ אפי' נתן יחזיר וז"ש לכן כו' ר"ל הואיל הוא פלוגתא דרבוותא וא"ל דהרב נתכוון למ"ש בתשובה שם דאם נתנה כל השכירות יש כח ביד היורשין להושיב בתוכה דכוותה כמ"ש האי מאן כו' ושלים עבידתא בפלגא דיומא ואם לא יחזיר ליורשיו כמה אדם רוצה ליקח פחות כשלא היתה דרה בו כמ"ש בפועל בטל דבזה ודאי ל"פ הרשב"א וכמש"ל בסי' שי"ו. אבל בתה"ד שם ס"ל דמדינא כ"ה וכן י"ל כוונת מהר"מ וכמ"ש בספינה שם ע"ט ומתוס' שם ד"ה אי אתה כו' וי"ל כיון שנתן כו': שכרו כו'. כגי' הספרים בליליא וכתי' השני של תוס' שם ד"ה ואתא כו': וכן אם כו'. טור וכ"כ הג"א ונלמד מס"א וכ"כ הטור בהדיא אחר דין הנ"ל דס"א לפיכך אם שכרו להשקות כו': (ליקוט) י"ל הא דאמרינן כו'. ערא"ש שם ס"ג א"נ כיון שלא הראם כו' ורש"י ע"ז א' ד"ה לא סיירה כו' (ע"כ): ונותן לו כל כו'. ר"ל כמש"ש אמאי וליתיב כו' כי קאמר כו' וכמ"ש בר"ס של"ה: