ביאור הגר"א חושן משפט 167
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
מעיקרו. כגי' הרמב"ם ורא"ש דל"ג בבעיא דר"ע מגיעו לעיקרו ואין כו' וכמ"ש למטה אבל אם מגיע לעיקרו לא קמבעיא ליה דודאי שלו:
(ליקוט) היתה יד כו'. עבה"ג וכמש"ש קיט א' ותנן כו' וערש"י שם ד"ה חייב כו' ר"י ל"פ אלא משום דל"ל שדי נופו ב"ע (ע"כ):
לא יטול. סובר מעיקר הדין כר"י אלא כל מה שמגיע הוא לעליון כיון שספק בהגעתו ובמעשה שלו נולד הספק ועט"ז: (ליקוט) לא יטול העליון. שהוא בחזקת תחתון דקי"ל כר' יהודה במכירה ובערלה שש אלא דכל שיכול לפשוט כו' וקא' והשאר של תחתון והיינו כר' יהודה רק כל שיכול כו' (ע"כ):
אבל. כמ"ש בב"ב כז ב':