ביאור הגר"א חושן משפט 252

מתנת כו'. ב"ב קל"ה ב' קל"ז ח' קנ"ב א' ב"מ י"ט א': בין כו'. קרקע קל"ז א' ומודה כו' מ"ט כו'. מטלטלין קל"ה ב' כתבו ותנו כו': לפיכך. קל"ג א' השתא כו': אפי' כו'. ר"ל אף שאין נגבין ממתנת בריא כמ"ש בר"פ אע"פ ובר"פ הניזקין ושם נ' ב' איפשיט דמתנה נמי נק' משועבדים ואע"ג דדחי לה דחיתא בעלמא הוא כמ"ש הרי"ף שם וערשב"ם בב"ב שם ד"ה ואם לאו כו' ותוס' בכתובות מט ב' ד"ה הוא כו': שהרי כו'. כמש"ש קלז א': ודוקא כו'. כמ"ש גטין נ' ב' וקרי לה משועבדים גבי יורשים: וא' שנתן כו' וי"א כו'. עבא"ה סי' קו סב בהג"ה ובב"ש שם ס"ק דז"ח: והוא כו' אבל כו'. דאל"כ תיקשי הא דקי"ל מתנת ש"מ במקצת בעי קנין ולמנ"מ אמרי' דברי ש"מ ככו"מ דמי ומ"ש קנ"א א' והא לא משך ושם קמט א' בעובדא דאיסור ועובדא דגניבא בגטין ושם יג א' אילימא בבריא כו' ועתוס' שם ד"ה והא כו' ובב"ב קמט א' ד"ה דקא כו' ע"ש ודין דמצוה כו' שם ס"פ ושם מ"א וספ"ו דכתובות ופ"ג דתענית: כ"ד כו'. כן יישב שם קו' תוס' הנ"ל דאע"ג דכופין היורשין לקיים מצות אביהם אין החיוב רק עליהם ולא על הנכסים ואין לו על הלוקח כלום משא"כ דש"מ ככו"מ זכה בהנכסים: מי שנשבע כו'. כמ"ש במתים חפשי ואין בזה כו' כנ"ל והוא שנתנו כו'. ועוד שיטה אחרת לרא"ה לתרץ קו' תוס' הנ"ל דלא אמרי' מלד"ה אא"כ מצוה להיורשין או למי שהממון בידו שספק בידם לעשות וכ"כ הר"ן בספ"ק דגטין בשם הרמב"ן וראיה מהתו' דב"ב תנתן שדה פ' לפ' רמ"א לא זכה וחכ"א זכה וכופין את היורשין לד"ה וע"ש: (ליקוט) מצוה כו' והוא כו'. ושיטה אחרת להרמב"ן דבמתנה שליח או מצוה ליורשיו אמרי' מלד"ה אבל במוסר דבריו לפני עדים הריני נותן נו' לא אמרי' מלד"ה ותנו דמתני' הוא כמוסר וסתר דברי ר"ת וער"ן (ע"כ): מי כו'. קל"ג הכותב כו' ת"ש דא"ל כו' ת"ש דיוסף כו':