ביאור הגר"א חושן משפט 116
פסק הדין המקורינפתח באתר המקור — din.gov.il / Sefaria
טקסט מלא של הפסק ←
ואין הבע"ח כו'. ר"ל דבשלא באחריות צריך ליקח הרשאה כמש"ל בס"ב משא"כ כאן דגובה בכח אחריות המכירה וזהו החילוק לוקח באחריות או לא ואפי' בעדים אמרו בב"ב מ"ב א' שגובה ממשועבדים ואמרו שם והא רב כו' מלוה אזביני קא רמית כו' ואם איתא הא גובה בהרשאת מלוה:
ואם כו' וכן כו' או כו'. כמ"ש בב"מ שם אכ איקום כו' זביני אילין ר"ל דמי המקח אפי' הוזלה אינון ר"ל שיעור שויו של השדה אפי' לא לקחה אלא בפחות ושבחיהו אפי' הוקרה כמש"ל ריש סי' קט"ו. אבל אינו מוכרח די"ל זביני אילין אינון חדא מילתא שיעור שויו של השדה ועש"ך סק"ג:
וכל הדין כו'. שהרי דין בע"ח לו כי"ל אלא שא"צ דאקנה כנ"ל:
י"א דדוקא כו'. ערש"י בב"ב שם ד"ה מאן דזבין כו' משא"כ במתנה:
והא דטורף כו'. כמ"ש שם קס"ט א' שאין כותבין שני שטרות כו' דלמא כו' ובכתובות ט"ז ב' וליחוש דלמא מפקא עדים בהאי ב"ד וגביא והדר מפקא לה לכתובה כו' ושם אם יש עדים וליחוש דלמא מפקא עדי הינומא כו' והדר ומפקא עידי הינומא כו' ואמר שם שכותבין שובר ובב"ב שם אמרוה רבנן כו' זאת אומרת אין כו' א"ל בעלמא כו':
ומ"מ ב"ד כו'. דללוה עצמו אין חשש כמ"ש בכתובות ובב"ב שם דכותבין שובר. וכמ"ש בב"ב קע"א ב' דקי"ל דכותבין שובר ואין לחוש לשטר דכשיבא לגבות מהלוה יטעון שכתב לו שטר וב"ד כותבין שטרא בלא שטר וז"ש כותבין לו האיך כו' ר"ל שכותבין שטרא שלא בשטר:
אם לקח כו'. דאפי' הוא עצמו אין יכול לחזור וללות בשטר שנמחל שיעבודו כנ"ל בסי' מ"ח:
אבל קודם כו'. כמ"ש בכתובות צ"ה ושאר מקומות נכתבו הרשאה כו':
אבל כו'. שזה החילוק בין אחריות: