קנה מחשבים וטוען שאינם תקינים ולא משלם
סיכום
תיקיה מסחרית בין מוכר מחשבים לקונה. התובע (מוכר) טוען שמכר מחשבים בסכום של 3,300 ₪, שולם חלקו וחוב של 1,000 ₪ נותר, בנוסף ביצע שני תיקונים בעלויות של 280 ₪ ו-250 ₪ שטרם שולמו. הנתבע (קונה) טען שהמחשבים אינם תקינים - בעיות בחומרה כגון התחממות, USB לא תקין, מטען לא תקין, ואינטרנט לא הותקן, וכי תיקונים אלה לא בוצעו בכראוי. בית הדין קבע שלא קיימת מחלוקת עקרונית אלא כל צד לא מילא את חובתו בטיעון שהצד השני לא עמד בהתחייבויותיו. בפסק הדין, בית הדין החליט שהתובע יתקן את הבעיות (אינטרנט, מדפסת, בדיקת התחממות), ובמקביל הנתבע ישלם את יתרת החוב של 1,000 ₪, והבת תשלם 250 ₪ לתובע עבור התיקון. כל הפעולות היו להתבצע בתוך חודש אב.
סכומים כספיים
עובדות
מר א' (התובע) מכר למשפחת ב' מספר מחשבים בסכום כולל של 3,300 ₪. חלק מהסכום שולם בתנאים מסוימים, והותיר חוב של 1,000 ₪. התובע קיבל צ'ק שבוטל בהוראת אשת הנתבע. בנוסף, התובע ביצע שני תיקונים - אחד בעלות של 280 ₪ לחשבון הנתבע, והשני בעלות של 250 ₪ לחשבון הבת של הנתבע, ולא קיבל תשלום עבור אלה. הנתבע (מר ב') טען שהמחשבים אינם תקינים כולל בעיות: המחשב מתחמם ונכבה, USB לא תקין, מטען לא תקין, מדפסת לא סדורה, אינטרנט לא הותקן. התובע טען שבעיות אלה נובעות מ: שימוש לא תקין (המחשב לא הונח על משטח תקין), בעיות בתוכנה ולא בחומרה, אי-שימוש במדפסת (הדיו התייבש), ותום תקופת האחריות (לגבי הבטריה).
החלטה
בית הדין פסק כי על התובע (מר א') לבצע את הפעולות הבאות: תיקון אינטרנט, החלפת מדפסת (בנוסף למילוי הדיו), בדיקת בעיית ההתחממות של המחשב. בחזקת זאת, על הנתבע (מר ב') לשלם את יתרת החוב של 1,000 ₪ לתובע. על הבת של הנתבע לשלם 250 ₪ לתובע עבור התיקון שביצע בעבורה. כל הפעולות היו להתבצע תוך חודש אב. בית הדין ציין כי היא פסק מבוסס על שיקול דעת שכל צד לא מילא את אחריותו, ביסוד הטיעון שהצד השני לא עמד בהתחייבויותיו.
נימוקים
בית הדין סבור כי אין כאן מחלוקת עקרונית בדבר האחריות, אלא שכל צד לא מילא את חובתו בטיעון כי הצד השני לא עמד בהתחייבויותיו. הנתבע לא שילם כי הטוען (התובע) לא תיקן את הדברים כראוי, והתובע לא תיקן את הדברים כי הנתבע לא שילם. על בסיס זה, בית הדין החליט לכפות על שני הצדדים לבצע את התחייבויותיהם באופן סימולטני (במקביל), כדי לשבור את מעגל ההשהיה ההדדי. בית הדין צוטט את העיקרון 'אמת והשלום אהבו', המציין כי על בית הדין לנסות להביא לשלום ולרבות ישר בין הצדדים.